באופק המבט –

מציץ כתם.

העברתי מטלית.

את הסיפור הזה, איש כבר לא יטליא.

רציתי להביט לך עמוק –

בלבן של העיניים,

להביט ולזעוק –

שברת,

שילמת.

ואתה –

העברתי מטלית.