גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

המזוודה השחורה

כְּשֶׁהַפּוֹשֵׁעַ הַנִּמְלָט הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לָבוֹא לְבִקּוּר

אִמָּא הִתְרַגְּשָׁה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשָּׁכְחָה

שֶׁאוּלַי כְּדַאי לִשְׁאֹל גַּם אֶת אַבָּא.

קְרוֹב מִשְׁפָּחָה הִתְגַּלָּה – לֹא אַחְיַן מִדַּרְגָּהּ שְׁלִישִׁית אֶלָּא דּוֹד.

וְהוּא רוֹצֶה לָבוֹא – אֵלֵינוּ – אֶל שְׁכוּנַת הַקּוֹטֶגִ'ים בְּקִירְאוֹן.

וְהוּא לֹא בָּא מִגִּבְעָתַיִם אֶלָּא מֵאַרְגֶּנְטִינָה.

"הָיִית צְרִיכָה לִשְׁאֹל אוֹתִי קֹדֶם", אָמַר לָהּ אַחַר כָּךְ אַבָּא.

 

"הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ לָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ", סִפְּרָה לָאַבָּא הַמֻּדְאָג.

"אֲבָל אַתְּ לֹא יוֹדַעַת עָלָיו כְּלוּם", אָמַר לָהּ –

"כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר הוֹפִיעַ

כָּתַב לָךְ מֵיל, וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹר דּוֹד".

"נָכוֹן", אָמְרָה לוֹ אִמָּא וְהִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁה.

"יָדַעְתְּ בִּכְלָל עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל דּוֹד כָּזֶה?" שָׁאַל.

"לֹא. לֹא יָדַעְתִּי", אָמְרָה.

"לֹא יָדַעְתְּ", אַבָּא חָזַר עַל דְּבָרֶיהָ.

"לֹא יָדַעְתִּי. אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת וְהוּא בָּא".

 

אַבָּא הִתְקַשָּׁה לְהִזָּכֵר בַּשֵּׁם.

"פַּאבְלוֹ", אִמָּא עָזְרָה לוֹ, "פַּאבְלוֹ פֶדֶרִיקוֹ דֶּה לָאָס הָאֶרֶס".

 

הִיא עֲדַיִן לֹא יָדְעָה וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ

שֶׁמְּדֻבָּר בְּפּוֹשֵׁעַ נִמְלַט

וְשֶׁכָּל אַרְגֶּנְטִינָה עַל הָרַגְלַיִם

וְשֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו בְּנֵּרוֹת.

 

הַהֲכָנוֹת הַקַּדַּחְתָּנִיּוֹת הֵחֵלּוּ. בּוֹאָהּ שֶׁל עוֹזֶרֶת הַבַּיִת הֻקְדַּם בְּשָׁבוּעַ. אִמָּא הוֹרְתָה לָהּ לְהָסִיר הַפַּעַם אָבָק גַּם מֵהָאֲהִילִים. אֶת גַּמָּדֵי הַגִּנָּה קִרְצְפָה בְּמֶּחֱוָה יוֹצֵאת דֹּפֶן בְּעַצְמָהּ. אִמָּא נִמְלְאָה בְּכוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים. חִדְּשָׁה כִּבְאֹרַח נֵס אֶת עֲלוּמֶיהָ וְלֹא הִרְגִּישָׁה יוֹתֵר לְבַד בָּעוֹלָם, גַּם בִּגְלַל שֶׁהַמַּעֲמָד שֶׁלָּהּ בְּקֶרֶב הַשְּׁכֵנוֹת הִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים כִּי מֵעַתָּה הִיא אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִשְׁפָּחָה וְלֹא רַק מִשְׁפָּחָה מְצֻמְצֶמֶת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד. הִיא אִשָּׁה עִם דּוֹד מֵאַרְגֶּנְטִינָה. שֶׁבָּא בְּקָרוֹב לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָהּ בַּבַּיִת. בַּבַּיִת. מֵעַתָּה הִקְפִּידָה לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר הַקָּטָן בִּקְצֵה שְׁבִיל הַכְּנִיסָה, כִּי אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה הִיא לֹא צְרִיכָה לְהִתְחַנֵּן שֶׁיָּבוֹאוּ וַאֲפִלּוּ לֹא לִרְמֹז בְּעֶזְרַת שַׁעַר פָּתוּחַ אוֹ פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה. אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה רוֹצִים לָבוֹא. וַאֲפִלּוּ מֵרָחוֹק. וַאֲפִלּוּ מֵאַרְגֶּנְטִינָה.

 

אֲבָל הַדּוֹד לֹא הִגִּיעַ.

אֶת הַמִּזְוָדָה הַשְּׁחֹרָה הַגְּדוֹלָה מָצְאָה אִמָּא מֻנַּחַת כְּכֶלֶב,

רָבְצָה עַל הַשְּׁטִיחוֹן מִחוּץ לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה.

פָּתְחָה אוֹתָהּ בִּיחִידוּת וְאַף בְּהֵחָבֵא –

סָגְרָה אֶת הָרַפְרָפוֹת הַפּוֹנוֹת לַשְּׁבִיל לְצֹרֶךְ זֶה –

וּבִפְנִים –

בִּפְנִים הִתְגַּלָּה קִרְקָס שָׁלֵם, עַל לֵיצָנָיו וְלוּלְיָנָיו,

כּוֹלֵל הָאֹהֶל הַמְּמֻזְעָר, כּוֹלֵל הַכֹּל, וּפֶתֶק –

פֶּתֶק מֵהַדּוֹד פַּאבְלוֹ – לְאִמָּא, בְּאַהֲבָה.

 

בְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת הַמֶּרְכָּזִית דֻּוַּח עַל חֹר עֲנָק

שֶׁנִּפְעַר בְּמֶרְכַּז בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס שֶׁבְּאַרְגֶּנְטִינָה

קִרְקָס שָׁלֵם שֶׁחָנָה בַּמָּקוֹם – עַל לֵיצָנָיו וְלוּלְיָנָיו – נֶעֱלַם.