לא הרבה יכולתי לעשות.
הייתי באוויר וידךָ הייתה מושטת,
כהרגל.
במעופי אלייךָ ראיתי לראשונה
קרקעית שאין להביט בה.
היינו משפחת לוליינים.
רגלך מלופפת הייתה בדורות
ואני, כובדי היה של
כל הנשים שקדמו לי,
דמי היה דמן.
עתה הן רמזו לי להביט בזירה.
יכולתי לסמוך על חלקלקות הזיעה
של ידייךָ,
יכולתי ליפול.