1, סתו 2008
נִגְזֶרֶת
גיליון
2
2, חורף 2008
סָלוֹן
גיליון
3
3, אביב 2009
סַף
גיליון
4
4, קיץ 2009
מֶשֶׁק
גיליון
5
5, סתו 2009
סֻכָּר
גיליון
6
6, חורף 2010
פַּסְקול
גיליון
7
7, קיץ 2010
לִילָדֵינוּ
גיליון
8
8, קיץ 2011
מִשְׂחָק
גיליון
9
9, אביב 2013
שֵׂיבָה
גיליון
10
10, חורף 2015
נָּשִׁים
גיליון
11
11, קיץ 2015
גְּבָרִים
גיליון
12
12 סתו 2015
קרקס
גיליון
13
13 חורף 2016
יין ושיכר
גיליון
14
14, סתו 2016
מעברים
גיליון
15
15, סתו 2017
מחבואים
גיליון
16
16, קיץ 2020
קַיִץ זֶה
לא הרבה יכולתי לעשות.
הייתי באוויר וידךָ הייתה מושטת,
כהרגל.
במעופי אלייךָ ראיתי לראשונה
קרקעית שאין להביט בה.
היינו משפחת לוליינים.
רגלך מלופפת הייתה בדורות
ואני, כובדי היה של
כל הנשים שקדמו לי,
דמי היה דמן.
עתה הן רמזו לי להביט בזירה.
יכולתי לסמוך על חלקלקות הזיעה
של ידייךָ,
יכולתי ליפול.
הוא נולד אחר צהריים אחד, מתוך הרצון לאגד כשרון וכנות יצירתית, מתוך אהבה לשפה ולתרבות העברית על כל רבדיה. 