גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

בתנור


מִן הַחֲלוֹם הַזֶּה נוֹתְרָה לִי תְּמוּנָה שְׁקֵטָה וְלוֹהֶטֶת:
הַמָּוֶת בִּדְמוּת כִּכַּר לֶחֶם נֶאֱפֶה לְאִטּוֹ בְּתַנּוּר אֶבֶן.

בְּחַיַּי הָעֵרִים
הָאֲפִיָּה מִתְמַשֶּׁכֶת: קִמְרוֹנוֹת
הַתַּנּוּר פּוֹלְטִים וְסוֹפְגִים כָּרֶחֶם וְהַלֶּחֶם
הוֹלֵךְ וְנִקְרָם בָּאֹדֶם הַחַם

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
ארָרַטהַשִּׁירִים הֵם יוֹנָה
וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָהּ לִרְאוֹת
הֲשָׁבוּ הַמַּיִם אֶל הָאָרֶץ.

כְּמוֹ נֹחַ הַזָּקֵן שֶׁאַחֲרֵי אַחֲרֵי הַמַּבּוּל,
אֲנִי גּוֹחֵן אֶל תּוֹךְ בְּאֵרוֹת חֲרֵבוֹת וְצוֹעֵק
וּמְלַטֵּף אֶת כַּנְפֵי הַיּוֹנָה,
מַנִּיחַ אֶת עֲלֵה עֵץ הַזַּיִת בַּאֲגַרְטַל זְכוּכִית
לְלֹא מַיִם.
אֲנִי חַי
בְּזִכְרוֹן הַמַּבּוּל: הוֹ אָז,
כְּשֶׁגָּבְהוּ הַגַּלִּים, תֵּבַת הַגּוּף הִדְהֲדָה
זוּגוֹת זוּגוֹת עַד לִנְקֻדַּת הַפְּרִידָה
מִן הָאָרֶץ. אָז הָיִיתִי לְזוּג קָדוֹשׁ וְאָרוּר
מֻקָּף יֹפִי כָּעוּר. מְלֵא תִּקְוָה הִפְלַגְתִּי
אֶל סוֹף הָעוֹלָם.

בַּסּוֹף
אֱלֹהִים הִשְׁאִיר אוֹתִי יָבֵשׁ
וְנָסוֹג עִם הַמַּיִם.
נוֹתַרְתִּי עַל הָאֲרָרַט.

אֲנִי מְדַבֵּר אֶל עַצְמִי בַּמִּדְבָּר,
אֲנִי שׁוֹכֵחַ,
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַמַּעֲיָן הָאַחֲרוֹן עֲלֵי אֲדָמוֹת,
אֲנִי כּוֹתֵב יוֹנָה.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
נחשף שלד של משוררלמוטי

בִּבְדִיקַת הַ-CT נִרְאֶה בְּבֵרוּר
לַחַץ עַל שָׁרְשֵׁי הָעֶצֶב –
סוֹף-סוֹף נֶחְשַׂף
שֶׁלֶד שֶׁל מְשׁוֹרֵר.

אָמְרוּ שֶׁאֲנִי נִרְאֶה צָעִיר לְגִילִי, רָץ רָחוֹק לְגִילִי.
מִסְתַּבֵּר שֶׁשִּׁירִים שֶׁלֹּא עָצַרְתִּי לִכְתֹּב
צָרַבְתִּי עַל דִיסְקִים שֶׁל גַּב
וְהֵם נִשְׁחֲקוּ.

שֶׁלֶד זָקֵן שָׁכַב שָׁם בְּשֶׁקֶט
חִכָּה שֶׁאֶתְעוֹרֵר.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בארכָּל הַשָּׁנִים שֶׁהָיִיתִי
וְלֹא חָיִיתִי
בָּאוֹת כָּעֵת עִם מַבָּט שֶׁל הַזְמָנָה מוּזָרָה,
רוֹצוֹת שֶׁאֲנַחֵשׁ:
"אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁזּוֹ הַהַתְחָלָה אוֹ שֶׁזֶּה
הַסּוֹף?"

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, אֲנִי עָיֵף
מֵהַדֶּרֶךְ. לָרִאשׁוֹנָה
אֲנִי צָמֵא כָּל כָּךְ
עַד שֶׁיּוֹצֵא
וְחוֹפֵר
בְּאֵר
בָּאֲדָמָה.

חוֹפֵר
עִוֵּר
כְּמוֹ חֹלֶד,
יוֹרֵק לַצְּדָדִים פְּסָלִים מֵחוֹל – שִׁירִים
מִתְפּוֹרְרִים מְהֻדָּקִים בְּרֹק,
קוֹרֵעַ שָׁרָשִׁים בַּשִּׁנַּיִם וְחוֹשֵׂף בַּחֹשֶךְ
עוֹרְקֵי בַּרְזֶל, חֲלֻדָּה, נְחֹשֶת,
זָהָב מְעֹרָב בְּבֹץ
לִמְצֹא בָּעֹמֶק
מַיִם.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
דצמבר 2009הַזְּמַן אֵינֶנּוּ עוֹצֵר אֲפִלּוּ בַּתְּמוּנוֹת.
הִנֵּה, כָּאן, עוֹד לֹא הָיוּ לָנוּ יְלָדִים.

מַבָּטֵנוּ מְקַלֵּף מֵעַל הַתְּמוּנָה אֶת שִׁכְבַת הָאָבָק הַמֵּגֵן
וְהַיְדִיעָה
חוֹדֶרֶת
אֶל בֵּין פְּרֻדּוֹת הַצְּבָעִים
שֶׁעָלוּ בִּשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים
מִנְּיַר הַפִּתּוּחַ. יְדִיעַת הֶעָתִיד מְשַׁנָּה דְּבָרִים בַּתְּמוּנָה.

הַצְּעִירִים בַּתְּמוּנָה שֶׁנֶּחְשֶׂפֶת מְבַקְּשִׁים
שֶׁנְּלַטֵּף אֶת רֹאשָׁם וְנוֹכִיחַ
שֶׁלֹּא לְחִנָּם חָלְפוּ הַשָּׁנִים.