מֵעוֹלָם הָיִיתִי מִתְפַלְאָה

לָמָּה דַּוְקָא שָׁם

מֵאָרִי רוֹשֶׁמֶת פָּניהָ עַל קֶבֶר

בְּיוֹם בָּהִיר אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֵיךְ הִיא נִשְׁבֶּרֶת בְּדִיּוּק

וּמִישֶׁהוּ כָּתַב עַל קִיר הַתַּחֲנָה

שֶׁיֵּשׁ לִזְכּוֹר אוֹתָהּ בְּדַקּוֹת שֶׁבַּצְּפִירָה

וַאֲפִלּוּ שֶׁגַּאֲוָתוֹ הִכְחִילָה וְנָשְׁרָה

בֵּינְתַיִם

הוּא מִתְעוֹרֵר וְעוֹדֶנּוּ בּוֹקֶר, וּמֵאָרִי

מֵאָרִי לָנֶצַח

תִּהְיֶה לוֹ הָאִשָּׁה

שֶׁל יוֹם שֵׁנִי

הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּחוֹדֶשׁ

*

מְשׁוֹרֶרֶת לְעוֹלָם חַיָּה, הִיא אוֹמֶרֶת

וּמוֹסִיפָה למוּת כָּל לֵילוֹת חַיֶּיהָ

מִיתוֹת קְטַנּוֹת בְּדִיּוּק

כְּמוֹ הַזּוֹנוֹת הָעֲצוּבוֹת שֶׁל גַּבְרִיאֵל

רַק שֶׁאֲנִי, בֵּין הַמָּוֶת הַזֶּה לְבֵין

הַהוּא שֶׁהֶחֱיַנִי, הָיִיתִי

סֶרֶט אִלֵּם

עָבַר שָׁחוֹר

וְאִשָּׁה נֶהֱדֶרֶת אַגָּן

הָיְתָה מְדַבֶּבֶת אוֹתִי לַבְּלוֹנְדִּינִית, בִּשְׂפַת

הַסִּימָנִים שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מֵבִין

וְגַם

אַתְּ לא מְבִינָה,

בְּלִי אַהֲבָה, לָמָּה לִי כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה?

הוּא הָיָה הֶחָכָם בָּאָדָם, וְנָפַל

מְלא הַתַּאֲוָה, הוּא קָרָא לִי אַהֲבָה

וְשֶׁמִּי בִּכְלָל הָיָה

לַיְלָה בַּת מָרָקֶשׁ

*

מַה לָּנוּ וּלְכָל הַמְּנַשְּׁקִים

יָדַיִם, לְכָל הָאוֹחֲזִים

שְׂפָתַיִם, בֵּין כה וְכה מִכָּל הַחַלּוֹנוֹת בָּעִיר הַזּאת רוֹאִים

אָדוֹם, אוֹתוֹ הַמַּבָּט אֲטוּם הַוִּילוֹן

וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם זוֹ אוֹתָהּ

הָאִשָּׁה הָעוֹמֶדֶת מֵאַחֲרָיו

הִיא תָּמִיד מַבְרִיקָה שִׁעֲרָה לִכְבוֹדוֹ, סוֹפֶרֶת מֵאָה מַלְקוֹת

הַמִּבְרֶשֶׁת, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁכְּבוֹדוֹ

קוֹלֵעַ לָאַוָּה מִרְיָהּ

אוֹ לַיַּסְמִין שֶׁלִּי

צַמּוֹת קְטַנּוֹת בִּקְשָׁרִים גְּדוֹלִים

וּסְרָטִים

בֵּין הָרַגְלַיִם

אֲבָל עִזְבִי

הָעֶרֶב גָּמַר, הַלַּיְלָה יָבִיא אֶת מַרְקֶס וּנְשׁוֹתָיו

וְהַזּוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הֲרֵי עֲנָקִיּוֹת, צִבְעוֹנִיּוּת

נִפְלְאוֹת כָּל כָּךְ מֵהָרְחוֹב הַיּוֹמְיוֹמִי שֶׁלָּנוּ

וְלַגְּבָרִים שֶׁלּוֹ, שָׁמַעְתִּי

יֵשׁ תֵּאָבוֹן עָצוּם

וְכֵלִים, שֶׁלא מְשַׁנֶּה לְאָן תְּפַנִּי אֶת הַיָּדִית

תָּמִיד תְּקַבְּלִי

אוֹן, וְגַם

גְּשִׁי אֶל הָאָרוֹן, שָׁם יֵשׁ בַּקְבּוּק

חִצָּיו מָלֵא בְּוִיסְקִי

חֶצְיוֹ בָּרַחֲמִים

תָּבִיאִי וְנִשְׁתָּה כָּכָה

לא צָרִיךְ כּוֹס

שקטה היתה כמו שידייה צעקו

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם הָיוּ לָהּ רַגְלַיִם. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְפְּרוּ

נַעֲלֵי הַבַּד אֶל שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ, מִשָּׁם טִפְּסוּ הָאִירוּסִים

סוֹכְכוּ עַל אֶרֶץ קְדֻשָּׁה עַד לַבְּרִיחַ הֶחָלוּד

וּמֵעֵבֶר לוֹ, לְיַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם בַּעֲנִיֶּיהָ.

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת דָּבָר עַל תְּנוּעַת שְׁרִירֵי הַיָּרֵךְ, סִיבוּב הַקַּרְסוֹל

סִחְרוּר שֶׁבָּרִקּוּד

שְׁקֵטָה הָיְתָה כְּמוֹ שִׁידַיִיַה צָעֲקוּ: שְׁמָרִים, סֻכָּר, מַיִם-פּוֹשְׁרִים

וּזְרִיזוֹת הָיוּ, חֲזָקוֹת. שֶׁמַּשׁוֹנ-ה קָרָאנוּ לָהּ

וְהִיא לא הָלְכָה מֵאִתָּנוּ

נִשְׁאֲרָה וְלֶחֶם חַיֵּינוּ צָמַח עַל כְּתֵפִיָּה.

הָיִינוּ צוֹעֲדִים בִּשְׁנָתֵנוּ עָקֵב לְצַד אֲגוּדָל,

שֶׁלא נִסְטֶה מִשְּׁבִילֵי הַקֶּמַח

שֶׁלא יִקַּח אוֹתָנוּ הַשֵּׁד

וְהִיא הָיְתָה אוֹסֶפֶת אֶת הַמְּכַשֵּׁפוֹת הָרָעוֹת וְאֶת כָּל מִינֵי

הַמַּזְקִין, אוֹסֶפֶת וְקוֹלָה אוֹתָם עַד

שֻׁמְשְׁמִים שְׁחוֹרִים, לִפְעָמִים אֲפִלּוּ

עַד זַרְעֵי פֶּרֶג

*

בְּמִכְתָּבָיו אֵלַיִךְ אֵין וַדָּאוּת לִכְתַב יָדוֹ

וּכְשֶׁזֵּעָה מִתְפַּלֶּגֶת עָלַיִךְ לְאַלְפֵי נְחָלִים

שׁוּם יָד אֵינָהּ מַעֲבִירָה עֲנָנִים שֶׁל שֶׁלֶג עַל מִצְחֵךְ.

רַק זְבוּב-הַסּוּס הַטּוֹרְדָן מוֹסִיף לָגַעַת

מוֹתִיר אוֹתָךְ עֵרָה עַד שֶׁהַיַּעַר מִתְקַפֵּל עָלַיִךְ

מֵעַרְסָל אוֹתָךְ בָּאוֹרִיגָמִי אֶל זִכְרוֹן הַגּוּף

הִקְדַּחְתְּ בַּמִּטָּה

גַּם יַד הָאֱלוֹהִים לא מִתְעָרֶבֶת בָּךְ עַכְשָׁו

וְאֵין זוֹ הוֹכְחָה שֶׁשָּׁכַח לִכְתּוֹב אוֹתָךְ.

הַקַּדַּחְתְ בְּקִירוֹת

הַיְּעָרוֹת הֵם שַׂקִּיּוֹת נְיָר חוּמוֹת.

הַיְּעָרוֹת הֵם נְיַר טוּאָלֶט רַב-שְׁכָבוֹת.

הַיָּרֵחַ הוּא מוּקְיוֹן, אַף אָדוֹם, חַד-אוֹפֶן וְצַפְצֵפָה,

הַיָּרֵחַ מְפַזֵּר עָלַיִךְ קוֹנְפֶטִי-אֲרָזִים וְצוֹעֵק:

בִּרְחִי מַהֵר, הִנֵּה בְּאוֹת רוּחוֹת שֶׁל כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת,

בָּאוֹת לִקְטוֹף אֶת

הַפְּרִי וְאֶת הָעֵץ

הַמַּלְטִי, אוֹ שַׁלְּמִי בָּראשׁ עֲבוּר שְׂמִיכוֹת הַמַּגֵּפָה

אֶחֱזִי בְּסֻלְמוֹת-אֲוִיר, בִּבְהוֹנוֹת הַמַּלְאָכִים

עוֹלִים אוֹ יוֹרְדִים, הָנִיחִי כִּי כַּוָּנָתָם הָיְתָה צִנָּה

וְהִיא הַמַּכְחִילָה שְׂפָתַיִךְ

הַקַּדַּחַת בָּרִצְפָּה

נַסִּי לְדַמְיֵן אֶת קוֹלוֹ

נַסִּי

כְּתֵפַיִם. מַה תּוּכְלִי לוֹמַר עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁלְּךָ?

בִּילִי שֶׁל הַגְּבָעוֹת אוֹסֵף קִלְחֵי תִּירָס פְּגוּמִים וְזוֹרֵק אוֹתָם עַל

סוּסֵי-הַאפְלוֹסַה הַפּוֹשְׁטִים עַל גִּנַּת הַיֶּרֶק,

שְׁנַיִם מֵהֶם שׁוֹעֲטִים לְעֶבְרֵךְ

וּשְׁקֵטִים הֵם נֶעֱמָדִים בְּצָמוּד אֵלַיִךְ. הַאִם

אֵלּוּ הַכְּתֵפַיִם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁלָּךְ?