שְׁחַט אֶת הַטַּיְקוּן, עוֹבֵד קַבְּלָן,
וְהַשְׁלֵךְ לַכִּכָּר אֶת גּוּפוֹ הַמְּפֻטָּם.
עַנֵּה אֶת הַמַּנְהִיג. אֶת הַשַּׂר הַתַּחְמָן
תְּלֵה מִחוּץ לַמִּשְׂרָד, עַל הַחוֹמָה
שָׁם מְטַפֶּסֶת גֶּפֶן נְעִימָה,
וּשְׁלַח אֶת בָּנֶיךָ לְעוֹד מִלְחָמָה.
רַסֵּס אֶת הֶהָמוֹן הַזּוֹעֵם בִּירִיּוֹת,
טַיְקוּן וְשַֹר רָקוּב, מַנְהִיג אָטוּם.
מְכֹר לָהֶם כְּזָבִים, עוֹד כַּמָּה הַבְטָחוֹת,
הַלֵּל אֶת הַפְּצוּעִים, הָטֵל מוּם
בַּמִּתְנַגֵּד הָאַחֲרוֹן. הַרְעֵל אֲוִיר וַאֲדָמָה,
אַחַר כָּךְ צְוַח: שָׁלוֹם וּמְשִׁילוּת וּמִלְחָמָה.
הַשְׁקֵף בְּבֶהָלָה, אֶזְרָח יָקָר,
קָבוּר תַּחַת מֶדַלְיוֹת מִקְרָבוׂת עָבָר.
לְחַשׁ, אַחַר כָּךְ צַיֵּת וְהִתְגַּיֵּס וְלֵךְ אֶל מוֹתְךָ
וְהִתְנַחֵם בַּדְּגָלִים הַמּוּנָפִים בְּיָד רָמָה.
זֶהוּ הָעוֹלָם הַמֻּעֲנָק לְךָ
כְּשֶׁשׁוּב מְנַשְׁבוֹת רוּחוֹת מִלְחָמָה.
הִסְתַּתֵּר בַּחשֶׁךְ לְבַדְּךָ, סַרְבָן,
שְׁאַל אֶת הַנּוּ"ן-טֵי"ת סִבַּת חַיֶּיךָ וְקִצָּם
אוֹ טְמֹן בַּבּוֹץ אֶת פַּרְצוּפְךָ הַנִּדְהָם.
רֵד דוּמָם אֶל תְּהוֹם אֲיֻמָּה מִמִּלְחָמָה
וְהִמָּלֵט מִכָּל הַקָּרֵב וּבָא
וְיָדָיו מְגֹאָלוֹת בְּדָם.
1948
