בַּחוּרָה חֲרִיפָה כָּמוֹךְ
עוֹד לֹא נוֹלְדָה
בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ וְאַתְּ אֲפִלּוּ לֹא מַכִּירָה אוֹתִי.
הִתְכַּוַּנְתִּי לִכְתֹּב אֶת זֶה בְּשׁוּרָה אַחֶרֶת.
וְלָךְ אֲפִלּוּ לֹא אִכְפַּת.
לְעוֹלָם לֹא תִּקְרְאִי.
מָה אַתְּ עוֹשָׂה עַכְשָׁו קוֹנָה פָּרָה אוֹ חוֹלֶבֶת חָלָב?
הִתְכַּוַּנְתִּי לְסַדֵּר אֶת הַמִּלִּים בְּסֵדֶר אַחֵר.
זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אַתְּ לֹא מִסְתַּכֶּלֶת,
אַתְּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפָּה פָּנַיִךְ לַמַּצְלֵמָה וּמַחְזִיקָה כּוֹס חָלָב,
לְעוֹלָם לֹא תִּלְגְּמִי אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כָּל כָּךְ,
עַל הַשְּׁטֻיּוֹת הָאֵלּוּ וְעַל אֲחֵרוֹת,
עַל הָרֹעַ שֶׁלָּךְ וְעַל הִיכַמְרוּת הַלֵּב שֶׁאַתְּ מְעוֹרֶרֶת,
בַּחוּרָה חֲרִיפָה כָּמוֹךְ עוֹד לֹא נוֹלְדָה.
כְּבָר מִזְּמַן אַתְּ אִשָּׁה בְּעֶצֶם,
אֲבָל אַתְּ לֹא מַסְכִּימָה שֶׁיִּקְרְאוּ לָךְ כָּכָה.
אִשָּׁה זֶה לִזְקֵנוֹת.
זְקֵנָה זֶה לְמֵתוֹת.
מֵתָה זֶה לִסְפָרִים.
אַתְּ שׂוֹנֵאת אֶת הַסְּפָרִים שׂוֹנֵאת סִפּוּר אַהֲבָה.