*
כְּשֶׁשָּׁכַבְנוּ
הָיִיתָ רְאִי, פָּנַי עַל פָּנֶיךָ
עָנַדְתָּ אֶת הַמְּכֹעָר
וְהַיָּפֶה שֶׁבִּי. רֹאשְׁךָ הָיָה זְאֵב
וְגוּפְךָ אַיָּלָה. בְּשָׂרִי נִמְלַט
וְשֶׁקֶט בִּבְשָׂרְךָ. הַכֹּל נָמַס
וְנִטְרַף לְּבַד מֵעֵינֶיךָ
שְׁנֵי אִיִּים כֵּהִים לִשְׂחוֹת אֲלֵיהֶם
שְׂמִיכָה שְׁחֹרָה לְהִתְכַּסּוֹת.
חסד
בְּמִסְדְּרוֹנוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר אָהַבְתִּי אוֹתְךָ
בְּאֵיזֶה חֶסֶד יָדַעְתָּ אָז
לָתֵת לִי לֶאֱהֹב
לֹא־נִכְזֶבֶת הָלַכְתִּי בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת
שֶׁאוּלַי תַּחֲלֹף בָּהֶם
כִּי חָלַפְתָּ בָּהֶם לְבַסּוֹף.
על הגשר
גַּם אֲנִי רַצְתִּי אַחֲרֶיךָ, יוֹנָתָן. פָּחַדְתִּי שֶׁיְּשַׁנּוּ אֶת כִּוּוּן רִיצָתָם. לֹא רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַדָּם שֶׁלִּי יוֹרֵד מִשָּׁם, וְלֹא כָּתַבְתִּי שׁוּם שִׁיר מֵעוֹלָם, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאֲנִי כָּזֹאת כְּמוֹ שֶׁאַתָּה כָּזֶה, אֲנִי לֹא הִסְכַּמְתִּי לְאַבֵּד אֶת הָרֹאשׁ בִּשְׁבִיל זֶה.
*
אִמָּא, עַל שֶׁנָּתַתְּ לִי מָקוֹם בְּגוּפֵךְ
וְדַרְכֵּךְ, מִתּוֹכֵךְ
מָבוֹא לָעוֹלָם
שֶׁאֶת יָפְיוֹ רָאִיתִי מִבַּעַד לְצִירַיִךְ – –
הַאִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר בִּשְׁבִילֵךְ?
אִמָּא, דַּלְתִּי הַגְּדוֹלָה
הַאִם אוּכַל לְהַצִּילֵךְ מִסּוֹפֵךְ?
לְהַסְתִּיר אוֹתָךְ בְּתוֹכִי מִן הַהִתְכַּוְּצֻיּוֹת
שֶׁהָעוֹלָם מִתְכַּוֵּץ
כְּדֵי לִפְלֹט אוֹתָךְ מִתּוֹכוֹ, הַאִם, אִמָּא
הַאִם אוּכַל לַעֲמֹד בַּכְּאֵב הַזֶּה?
