גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

ריטה קוגן

משוררת ומתרגמת

ילידת סנט פטרבורג שנת 1976. עלתה ארצה בשנת 1990.
מהנדסת, משוררת ומתרגמת שירה. גרה בתל אביב.

ספר שיריה הראשון "רישיון לשגיאות כתיב" ראה אור בספטמבר 2015 בעריכת ד"ר דורית זילברמן. שיריה החדשים התפרסמו בכתבי העת "בגלל", "הו!", "מאזניים", "עיתון 77" ובמוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ. תרגומיה לשיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צבטייבה התפרסמו בכתב העת "עיתון 77". השתתפה באירועי ערספואטיקה. השתתפה באירוע של הבריגדה התרבותית של "דור 1.5" שהתקיים במסגרת פסטיבל כיסופים 2015 ובערבי "טוּסוְֹבָקה".השתתפה בפסטיבל מטולה למשוררים שנת 2016. בוגרת סדנת כתיבת פרוזה עם הסופרת ענת עינהר. הסיפור "החטא השלישי" זכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת תשע"ה. נכון לעכשיו עובדת על ספר השירה הבא בעריכתה של אפרת מישורי ועל כתב יד של תרגומי שירה.

מי ומה גורם לך ליצור?

יצירה היא מעין אלרגיה למציאות, מחלה אוטואימונית שלקיתי בה בילדות. זו מחלה בעלת נופח רומנטי, מעין שחפת, שיש לה התקפים של נפילה מחד והתקפים של התגלות מאידך. היצירה היא תוצאה של פענוח בלתי פוסק של המציאות, הן זו הפנימית והן זו החיצונית. היא הכרח, היא כורח, היא נטל, היא חג.

ספרי לנו איך את יוצרת - חלל, מקום, תהליך עבודה.

בכל מקום - אין לי חלל מועדף. יש מקומות שמעוררים לכתוב - מקומות של המתנה, מקומות של נסיעה. לרוב הרעיונות מתגבשים בראש במשך זמן ארוך, לעתים שנים. לפעמים קופץ טריגר חיצוני שגורם לרעיון / שורה / פסקה להיכתב בפועל - מילים על דף/צג.

מה מעורר בך השראה?

מסעות, יצירות מכל תחום אמנות ספרות, אמנות פלסטית, מחול, מוזיקה. זיכרונות. גברים. חיפושים. זרות. פערי זהות ושפה.

ספרי לנו על יצירה מוסקלית/ חזותית שתשקף לנו משהו ממך

מאד קשה לי לענות על השאלה הזו באופן פילוסופי-כוללני. אני אחת שמשתנה מהר וללא הפסק. אוכל לענות על השאלה, כאשר אוסיף לה - "נכון לעכשיו". נכון לעכשיו הפואמה של אלכסנדר בלוק "שניים עשר" הממה אותי. הסרט של נואה באומבך שראיתי לאחרונה "פרנסס הא" גרם לי לדמוע. סוף סוף ראיתי את המחזור של פיקסו "מינוטאורומאכיה" שמוצג בימים אלה במוזיאון ישראל. חלמתי לראות אותו יובלות וזה מאד נדיר שהוא מוצג, כי נמצא בבעלות פרטית.

ציטוט אהוב

״למדתי לחיות פשוט וקל,
לשאת תפילה לאל ולרקיע,
ולשוטט שעות ללא עמל,
וחרדה עודפת להכניע״

אנה אחמטובה, בתרגום ריטה קוגן.

על מה את עובדת בימים אלה?

מנסה לכתוב עוד סיפורים קצרים. עובדת עם אפרת מישורי על השירים החדשים כאשר המחשבה היא על ספר השירה הבא. מתרגמת שירה (בעיקר מרוסית, מעט מאנגלית) ומנסה לקבץ את התרגומים הקיימים לכדי כתב יד.

צילום: סיון צדוק

 

תאריך הצטרפות לחוטם:
2016
אהבה