(1989) ירושלים.

לימודים: אני בדיוק באוויר: רגע אחרי תואר שני, רגע לפני השלישי, אם יעמוד לי כוחי.

ספרים: ספר השירה שלי עוד לא יצא, אבל ערכתי שתי אנתולוגיות שהן נכון לעתה הדבר הקרוב ביותר לספר שלי: 'קרבת מקום' אנתולוגיית שירי תפילה ידיעות ספרים, (2011) ו'מחאת כפיים' אנתולוגיית שירה חברתית מקום לשירה, (2014). שתיהן נערכו יחד עם גלעד מאירי.

עריכה: אני מעורכי כתב העת 'ננופואטיקה' וערכתי גם מספר ספרי שירה.

פרוייקטים: פועמה- דף הפייסבוק האינטרנטי שפעל בין 2014-2012, בית הספר לאמנויות המילה- בית ספר חוץ אוניברסיטאי לכתיבה נוסד ב-2015 ועוד.

מי ומה גורם לך ליצור?

המוח / הראש. כשיש דחיסות ורב קוליות בתוך הראש (לא במובן הפסיכוטי) משהו משתחרר החוצה.

ספרי לנו איך את יוצרת - חלל, מקום, תהליך עבודה

איך שאפשר. אם זה כבר בא, המצב הפיזי לא משמעותי והסיטואציה יכולה להיות מוזרה ככל שהחיים יכולים. אני כותבת מעט שירים, אז רוב תהליך העבודה הוא לשבת ולהקדיש זמן לכתיבה / תרגום / חיקוי, מה שמתחשק באותו רגע.

מה מעורר בך השראה?

כמעט הכל. השאלה מה מעורר השראה דווקא לשירה, וזה ממש מעט, אבל אמוציות חזקות מכל סוג נוטות להביא עמן עבורי איזו הגדרה או דימוי שמניעים את הרכבת של הכתיבה.

ספרי לנו על יצירה מוסקלית/ חזותית שתשקף לנו משהו ממך

אני צ'לנית בדימוס, אז אפשר ללכת על הסוויטה החמישית של באך לצ'לו סולו או הקונצ'רטו של דבוז'ק לצ'לו ותזמורת- שתי יצירות עם דיסטורשן אורגני ולא חשמלי או מלאכותית, משהו שאני מחפשת באומנות ובכלל.

ציטוט אהוב

'לשם מה יש לנו יד אם לא כדי לשים בה את נפשנו' ישראל אלירז, הילולות.

על מה את עובדת בימים אלה?

עוד אי אפשר לברך על המוגמר באף אחד מהדברים שאני עובדת עליהם, אבל הכל נוגע איכשהו בכתיבה ועריכה.