שם: מיכל עלמה מרקוס
תאריך לידה: 25.2.1965
מגורים: רמת השרון
עיסוקים: יוצרת רב תחומית משוררת, אמנית ותיאורטיקנית
לימודים: המדרשה לאמנות ולימוד אוטודידקטי לאורך השנים
ספרים: "חצר הסירפדים" 2001 הוצ' גוונים, "בין שמשות אחרות" 2006 הוצ' גוונים, "סופנו אל היקיצות" הוצ' צבעונים.
מי ומה גורם לך ליצור? היצירה היא תהליך רוחני . כל חיי אני יוצרת, אך מזה 15 שנה אני יוצרת סביב עידן ותקופה אותה אני מגדירה כ"עידן בין השמשות" . גם קודם לכן יצרתי ועסקתי בתיאוריות ובנושאים מטאפיזיים. מאז היותי ילדה קטנה אני יוצרת. אין לזה הסבר זולת רגישות ותשומת לב לדברים הנסתרים מן העין ולחיפוש אחריהם, וכן גם לחיפוש אחר משמעויות למציאות, משמעויות שהן מעבר לנראה לעין. זו דרך חיים.
ספרי לנו איך את יוצרת - חלל, מקום, תהליך עבודה: אני יוצרת מתוך עצמי. זה לא קורה מאליו אבל זה כן קורה כמעט מעצמו. גם תוך הסתובבויות במקומות שונים. השראה מגיעה מתוכי בזמנים לא זמנים. הטבע הוא מקום מעניין . אך עיקר עבודתי בתחום האמנות סביב המחשב ועבודת עמלנות ציורית דיגיטלית. וכמובן שגם הכתיבה נוצרת סביב המחשב, על שולחן העבודה שלי מסביבו פריטי וינטאג' רבים וישנים. הרבה דברים יש בעולם . המון. הכל עניין של תקופות זמן ומקום. לבסוף הכל מתנקז במחשב.
מה מעורר בך השראה? יש כוחות באדם שאין להם הסברים. אבל ואולי סוג של כאב וצער ורצון לתיקון חיי העולם הזה. בעקבות יצירתי הגיעו אליי מקורות לא רגילים, שאינם מזוהים או מוכרים ואני לא נוטה לדבר על זה, אך כתבתי על זה שני שירים המופיעים בספרי "סופנו אל היקיצות" . זה משהו שהוא מעבר לקונקרטי. אלה תהליכים מיסטיים. השראות מגיעות לרוב ממצב של תודעה חזקה, זה מתקשר לאמונה בכוח הבריאה, לכוח רוחני לראות את הנסתר ולחפש אחריו. כמו גם היכולת להוציא אל הפועל את מה שהעיניים רואות, עיניי הפנימיות.
ספרי לנו על יצירה מוסיקלית/ חזותית שתשקף לנו משהו ממך: כל היצירות שלי משקפות מסרים שאני מקשיבה להם רואה אותם ומפענחת אותם בדרכי. אם הן מופיעות בכתב ואם הן מופיעות באופן ויזואלי. אם תתבוננו ביצירות הויזואליות הדיגיטליות שלי ותוסיפו לכך גם את האמירות על העידן והתקופה, וכן את שיריי בספרים, תוכלו לראות משהו אודות התקופה בה אנו חיים. בזה אני עוסקת. האם היקום ימות או יחיה, האם אנו חיים בעבר בהווה או בעתיד. תוך הדגשה שמדובר בתקופת ביניים קשה מאוד, בין אור לחושך. אלה יצירות המספרות את סיפורו של היקום הגדול ועלינו בני האדם הקטנים החיים פה, בין השמשות זהו הזמן שבין האור לחושך, הזמן שבו השמש שוקעת והכוכבים עולים. זמן זה מתואר כזמן לא זמן וכמקום לא מקום.
ציטוט אהוב: ציטוט זה מופיע מעל השיר "ברזילי יד המקרה" המופיע בספרי סופנו אל היקיצות הוצ' צבעונים 2010 : "יבואו זמנים, לפני בואו של המשיח, בהם ירד שפע גדול בעולם. אנשים יתעשרו ויצברו כסף הרבה ויתרגלו להוצאות גדולות. אחר כך יבואו ימי מחסור, הבריות ישכחו בינתיים פירושה של הסתפקות במועט. כתוצאה מכך יגדל המחסור ודוחק הפרנסה יהיה קשה. עם העלאת רמת החיים לֹא יוכלו עמך בני ישראל לספק את צורכיהם המרובים, ומבחינה זו יהיו עניים. אלה יהיו חבלי משיח הראשונים" הבעל שם טוב.
על מה את עובדת בימים אלה? אני מציגה בתערוכת יחיד הנקראת "בין השמשות – ארצות הירח"
בתערוכה זו אוסף של עבודות נבחרות המתארות חלק מעידן בין השמשות כפי שהוא נבחר לתערוכה ספציפית זו. קיימות עוד יצירות רבות אחרות המחכות לתורן . הן מתקיימות בסדרות. בנוסף, אני כותבת לאיטי ספר רומן המבוסס על המציאות ולא רק עליה, אין לי מושג מתי הוא ייצא לאור. אני גם כותבת כל הזמן שירה המתכתבת עם התכנים הויזואליים .
