מרגוס לאטיק, הידוע בשם מטורה (יליד 1973), משורר ומתרגם אסטוני, מחברם של שמונה ספרי שירה וספר פרוזה שיצא בשנה האחרונה. זכה במספר פרסים חשובים כגון פרס השירה ע"ש גוסטב סוויטס (2014) ופרס הרומן ההיסטורי הטוב של השנה באסטוניה (2017). לכתיבתו קשר הדוק לנופי ארצו ועם זאת, היא מושפעת מתפיסות העולם של הודו המזרח. תרגומיו כוללים טקסטים הודיים עתיקים לצד כותבים מערביים בני זמננו. ספרי השירה שלו יצאו לאור באנגלית, ספרדית ופינית ושירים שונים שלו תורגמו לתריסר שפות. הם מתפרסמים בירחונים ואנתולוגיות בינלאומיות וכמו כן, מטורה מופיע עם שיריו בפסטיבלים רבים ברחבי העולם. מטורה מנהל את החלק הספרותי של אחד מפסטיבלי האומנויות בארצו ומשדר ברדיו הארצי של אסטוניה.
מי ומה גורם לך ליצור?
התשובה הכי כנה שלי היא שאני גורם לעצמי ליצור. מה שזה אומר בעצם, זה שיש בי דחף כזה, זה משהו שמושרש בי ולפעמים מאפשר לי לשקף את החויות שלי עצמי חזרה באופן שהוא בעל משמעות. אני אפילו יכול להגיד שיש בזה אלמנט של להיות חי, עבורי. ויש, כמובן, גם הרבה דחפים חיצוניים והשראה, אנשים שאני פוגש, מקומות שאני מבקר בהם. אני גם מאוד אוהב אומנות חזותית. עם זאת, אני חושב שכל ההשפעות האלו עוברות תהליך הפנמה לפני שהן הופכות ליצירה כתובה.
ספר לנו איך אתה יוצר - חלל, מקום, תהליך עבודה:
בשבילי, תהליך היצירה מתחיל במקום שהוא בין שלווה לחרדה. אני זקוק לשנייהם למרות שייצא לי לכתוב כמה יצירות מתוך ייאוש עמוק או להפך. עם זאת בדרך כלל הם לא באמת עובדים טוב בסופו של דבר. הרבה מהשירים שלי החלו משורה אחת או דימוי בודד ועם הזמן, הם התחברו לעוד מחשבות והתרשמויות. רק לעיתים רחוקות אני כותב שיר במכה אחת. הדברים צריכים לשקוע בתוכי ואז לצוף מחדש, זה הכוח שיש להתבוננות עצמית. עם זאת, זה יכול לקרות תמיד, האמת.
