גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

מאיה ויינברג

משוררת ורופאה וטרינרית

(1976) מתגוררת בתל אביב.

אמא, רופאה וטרינרית בעמותת תנו לחיות לחיות, משוררת, חוקרת עטלפי פירות בחוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, כותבת במספר במות. למדה באוניברסיטה העברית ובית הספר לשירה הליקון. עובדת על כתב יד להוצאת ספר שירה ראשון.

מה מניע אותך ליצור?

קשה לומר, זה בא והולך, כמו שינוי בכיוון משב הרוח

איך את יוצרת ?

אין זמן ומקום קבועים, אין לי טקס, פשוט עוצרת לכתוב.

מה מעורר בך השראה?

מצב הנפש על הבקר, ביקור לבד בתערוכה טובה במוזיאון, הליכה ברחוב בעיניים פקוחות, גילוי חד של יופי, כאב או אירוניה, ציפורים, פרחים, עצים, אהבות סוררות, האור הרך של שעות בן ערביים.

ציטוט אהוב:

"אני לא כלום. תמיד אהיה לא כלום. אני לא יכול לרצות להיות כלום. חוץ מזה מצויים בתוכי כל חלומות העולם." (פרננדו פסואה)

תאריך הצטרפות לחוטם:
2014
אהבה