גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר
LEE EVRON

לי עברון ועקנין

משוררת ומתרגמת

(1975) ילידת ירושלים, מתגוררת במודעין. נשואה ואם לילדה.

בוגרת תואר ראשון בפילוסופיה ותוכנית לימודים רב-תחומית באוניברסיטה העברית.
בוגרת תוכנית העמיתים של מכללת "עלמא" במסלול תרגום ועריכה; קורס קיץ בצרפתית למתקדמים ב"סורבון"; וקורס מנחי סדנאות כתיבה יוצרת של מתא"ן.

מכתביה פורסמו בכתבי עת, ביניהם אֵב ועיתון 77.
ב-1999 יצאו לאור בהוצאת "גוונים" ספר סיפוריה התעוררות וספר שיריה עד תפארת חיזורנו.
כתבה תסכיתי רדיו ל"קול ישראל".
כותבת שירים להלחנה. משיריה הולחנו באלבומו של דויד הרשל הגן הפנימי.

שמשה כמבקרת תיאטרון ב"עיתון ירושלים", וכמבקרת במוסף הספרים של "מעריב".
עסקה בהוראת ספרות ובהוראת עברית כשפה זרה.
תרגמה ספרים מאנגלית ומצרפתית, ביניהם קראש מאת ג'.ג'. באלארד (גוונים), זיכרונות הוורד מאת קונסואלו דה סנט-אקזופרי (כרמל) ואחרי האימפריה מאת עמנואל טוד (עם עובד).
עובדת במשרה מלאה כעורכת לשון (תרגום ומקור) בהוצאת "כתר"; בין השאר ערכה את ארוחת בוקר בטיפני'ס מאת טרומן קפוטה (תרגום: עדה פלדור),קפקא על החוף מאת הרוקי מורקמי (תרגום: עינת קופר) וזה שמחכה מאת יותם טולוב.
מלמדת שירה עברית במכינה הקדם צבאית "בית ישראל" בירושלים.

 מי ומה גורם לך ליצור?

הניסוח "מי ומה" חכם מאוד, יש אנשים שהדיאלוג איתם מוליד יצירה מתמדת ושופעת. כפי שאמרה פעם חברתי שרית שמיר, "אנחנו נבראות בשיחה". ואכן, לפעמים שיחה היא שגורמת לי להיברא ולברוא. אבל אפשר לנהל את השיחה הזאת גם לבד, ואצלי דרושה גם החלטה ומחויבות. למשל, לכתוב כל יום.

ספרי לנו איך את יוצרת - חלל, מקום, תהליך עבודה

מצד אחד אני מסוגלת לכול, וכבר קרה שכתבתי בדפים אחוריים של מחברות בהפסקות בלב חדר מורים הומה. אבל זה קורה בעיקר בהתחלה של יצירה, ובשלבים התובעניים יותר של ההמשך רצויה לי פינת העבודה שלי בבית, ליד החלון, כמה שיותר מוקדם בבוקר. נהגתי לעבוד על כמה דברים במקביל וכעת אני מנסה שיטה אחרת, כותבת סיפור אחד בלי להרפות ובלי לסטות ממנו עד אשר יושלם.

מה מעורר בך השראה?

מלבד השיחות שהוזכרו בסעיף 1, יש גם שיחות אחרות: עם עצים, עם יצירה מוזיקלית, עם סרט - בהזדמנויות הנדירות שאני צופה בסרט. ובדרך כלל זה כמו שפרויד כתב במאמר "המשורר וההזיה": מפגש רב עוצמה בין חוויה חדשה לחוויה ישנה (זיכרון), שהשילוב ביניהן יוצר בי משהו חדש.

חוץ מזה אני רוקדת כבר כמה שנים ריקודי בטן ומקבלת השראה רבה מן הריקוד, ובכלל מן השיחה הפנימית שבאמצעות הגוף והריקוד.

ספרי לנו על יצירה מוסקלית/ חזותית שתשקף לנו משהו ממך

מוזיקה היא יסוד חשוב בחיי, ורשימת היצירות האהובות היא אינסופית, אבל אם עלי לבחור אבחר באלבום של ג'תרו טול. ג'תרו טול היא להקה אך היא בראש ובראשונה איש אחד, איאן אנדרסון, שכותב ומלחין ומנגן בכלים רבים מספור. המוזיקה שלו היא בית בשבילי מכמה סיבות: הוא חם, הוא אנושי, הוא חושני, הוא מלא הומור, הוא מתוחכם ועם זאת מלא רוח שטות (די לראות אותו מנגן בחליל על רגל אחת), המוזיקה שלו אף היא עולם ומלואו, עשירה ומגוונת כל כך. ואם לבחור יצירה אחת שלו, אז Thick as a brick ממחישה את העולם-ומלואו-יות שלו - יצירה אחת שלמה שעוסקת באנגליוּת על פניה הרבים (והאנגליות אף היא בית שני שלי, את ילדותי המוקדמת ביליתי בלונדון).

 

 ציטוט אהוב

"נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים

נפלאים וקשים ימי חיי."

יהודה עמיחי.

 

 

תאריך הצטרפות לחוטם:
2009
אהבה