(1985) תל אביב

 די ג'יי, מפיק, צלם, מעצב גרפי וקונספט.

מי ומה גורם לך ליצור

אני יוצר בדרך זו או אחרת מאז שאני זוכר את עצמי כנראה הודות לדי־אן־איי של אבא שלי שהוא אמן רב תחומי מארמניה (שם גם אני נולדתי) עם תעודות מפה ועד הודעה חדשה ממוסדות לימודים קומונוסטיים. אבל לפני שנים כשהאינסטגרם נולד - נזכרתי באסטתיקה וביופי שקצת שכחתי בשנותיי הראשונות בתל אביב הקטנה.

ספר לנו איך אתה יוצר - חלל, מקום, תהליך עבודה

הבדיחה עלי היא שאם תתנו לי קיר לבן ומושא צילום נושם או דומם אני כבר אשלוף את מצלמת האייפון ואתחיל לצלם. אז זה בדרך כלל קיר לבן עם תאורת יום טבעית (לעולם לא בחושך) וזה תמיד יהיה מבויים אבל מבלי שישימו לב לכך רגשית.

מה מעורר בך השראה

מוסיקה בראש ובראשונה, ואז פרחים ולאחר מכן אנשים ודברים דוממים וגרפיים אשר אשמח להלביש על ראשיהם של אנשים ולצלם או פשוט לצלם אותם כמו שהם עם דגש על גרפיות.

ספר לנו על יצירה מוסקלית/ חזותית שתשקף לנו משהו ממך

זה כמו לשאול אותי את מי אני אוהב יותר את אימא או אבא, אבל יש שתי יצירות שלנצח יתנגנו באוזניי והם מלווים אותי מאז שאני צעיר. האחד הוא השיר "JOGA" של ביורק שמתמצת את היכולות שלה ואת ההשפעה האדירה שלה עלי אסטתית, מוסיקלית ורגשית עם דגש על המושג Emotional Landscapes שהיא המציאה בשיר הזה ומאז הפך למעין חוק בכל מה שאני עושה ויוצר. והשני הוא שיר שנקרא "Out Here In There" של סידסל אנדרסן ובוגי ווסלטוף שמשמיעה ראשונה הפך את העולמות הפנימיים והחיצוניים שלי ונחקק בלב המוסיקלי שלי.

ציטוט אהוב

״Sometimes it means nothing not everything״

על מה אתה עובד בימים אלה?

עיצובים גרפיים לכמה אלבומים (חלום ילדות שלאט לאט מגשים את עצמו) והוצאה של פרויקט המוסיקה "השעה הכי יפה - משירי יותם ראובני" שבו משתתפים 28 מוסיקאים שהלחינו שירים משיריו של יותם ראובני באלבום כפול ומרגש.