(1991) תל אביב

עיסוקים: מגדלת חתול, עובדת בתאגיד השידור הישראלי בתור תחקירנית.

לימודים: מסיימת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובהיסטוריה ולומדת למבחן לתואר שני בפסיכולוגיה.

מי ומה גורם לך ליצור?

מה שגרם לי להתחיל לכתוב היה האזנה למוסיקת פופ בגיל ההתבגרות – הרגשתי שהמוסיקה מעוררת בי כזה רגש שהיא ממש נכנסת אלי וכופה עלי להתחיל לכתוב בעצמי. מעבר לזה אני חושבת שלמדתי שכתיבה היא דרך טובה בשבילי לקבל אהבה ותשומת לב מהסביבה, ואני זקוקה לאלה.

ספרי לנו איך את יוצרת

אני כותבת בטלפון, באפליקציית notes כזו, בעיקר בלילה או כשאני בדרכים - ואז אני שולחת את מה שיוצא לשניים-שלושה אנשים שאני סומכת עליהם, ואז בבוקר אני מתעוררת ומשנה קצת ועוד קצת עד שאני מחליטה שזה סבבה. אם זה לא סבבה אני משאירה את זה בטלפון ומשתמשת בשאריות יופי לדברים אחרים, כשיהיה לי שוב חשק לכתוב.

מה מעורר בך השראה?

ספרי שירה (טובים) של אחרים. זה כמעט כמו אוכל – אני ממש אוכלת ספר כדי לכתוב שוב בעצמי.

ספרי לנו על יצירה מוסיקלית/ חזותית שתשקף לנו משהו ממך:

השיר This Must Be the Place של Talking Heads הוא השיר עם המילים הכי יפות שיש. האלבום שגרם לי להתחיל לכתוב  הוא Boys for Pele של טורי איימוס.

ציטוט אהוב:

הנטייה הראשונה שלי היא לצטט מספרי האסופית שאני אוהבת, אבל קשה לי לבחור ציטוט ספציפי. אז אני אלך לקולנוע, לסרט מגנוליה של פול אנדרסון. הנה הסצנה ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=sKxpaop6L6Q

Donnie: I'm sick.
Thurston: Stay that way.
Donnie: I'm sick and I'm in love.
Thurston: You seem the sort of person that confuses the two.
Donnie: That's right. That's the first time you've been right. I confuse the two, and I don't care.

על מה את עובדת בימים אלה?

על המשך לימודי הפסיכולוגיה ועל הספר הראשון שלי.