גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

אביטל גלוברמן

משוררת, מיסדת ועורכת החוטם

(1981) יפו-תל אביב- ברלין

מיסדת מגזין ה״חוטם״ לשירה ספרות ואמנות.

(2008-2016) עריכה, אוצרות והפקה של 16 גליונות רב תחומיים.

תואר ראשון בספרות כללית והתוכנית הרב תחומית באומניות, אוניברסיטת ת"א.

ספר שירה ב״חשיפה ארוכה״ הוצאת אבן חושן (2010).

משירה התפרסמו בעיתונים השונים: עיתון ״הארץ״, ״שבו״ ו ״אורות״.

מי ומה גורם לך ליצור?

אהבה, תשוקה לחיים, כורח פנימי עז.

ספרי לנו איך את יוצרת - חלל, מקום, תהליך עבודה

שיר מתחיל אצלי ממילה ששמעתי או משפט שמרגש אותי תחבירית ומצלולית. הרגע הזה בו שמעתי והחלטתי לשאת בתוכי צירוף מילים, הוא הרגע הפואטי, והוא ממלא אותי התרגשות, ותחושת סוד.

אני יודעת שברגע זה משהו גדול ממני עומד להתרחש ורק אני יודעת עליו. וכעת זה באחריותי לברוא אותו או להמית עליו חרפה. אין חרדת קודש גדולה מזו, ושיר טוב הולך איתי שנים, עד שאני מעזה לפרוס אותו על דף. אני מניחה מילה על דף בחשדנות ובהערצה, ואז מחפשת את המילה הנפלאה ביותר שתשמור עליה. שתהפוך אותה לטובה יותר. אני לא מניחה למילים עד שהן בהרמוניה, עד שהן מוכנות לומר את האמת ומהדהדות משהו מבשרי.

זה כרוך פעמים רבות בבהיה אין סופית ובשכיבה על ספה, חלימה בהקיץ, התאהבויות אובססיביות, משחקים, קריאה חוזרת ונשנת של משפטים. הליכה הלוך וחזור בחדר במשך שעות.

בסופו של יום אני כותבת בעיקר מתוך אושר.

מה מעורר בך השראה?

הומור, קומדיה. היכולת להצחיק היא יכולת נעלה בעיני כמו שירה.
פעולת הצחוק עצמה והצורך לשמח.

על מה את עובדת בימים אלה?

על החוטם בשפות שונות וספר שירה חדש.

תאריך הצטרפות לחוטם:
2008
אהבה