גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

רשימת משתתפים #9

באביב 2013 ראה אור גליון החוטם התשיעי, שיבה, ואיגד 20 יוצרות ויוצרים. בגליון מבחר שירה, תרגום, מסה, תסכית וצילום.
קריאה נעימה!

תוכן עניינים מערכת החוטם

בּוֹבַּעְמַיְסְּס

"פַּעַם כְּשֶׁהַבּוֹבַּעְמַיְסְּס יְקַבְּלוּ דּוֹקְטוֹרָט שֶׁל כָּבוֹד, יוֹם אֶחָד כְּשֶׁלִּפְרָטֵי הַפְּרָטִים יִהְיֶה עֵרֶךְ, כְּשֶׁהַגַּבּוֹת יוּרְמוּ, וְהַגְּבָרוֹת יְיַשְּׁרוּ חֲצָאִיּוֹת, הָאֲדוֹנִים יַחְבְּשׁוּ מִגְבָּעוֹת. בְּכָל נָמֵל יֵרֵד לִקְנוֹת חֲלִיפָה, וְהִיא תֹּאמַר לוֹ "נִתְחַתֵּן מַהֵר, כָּל עוֹד מַחְלְפוֹת שֵׂעָר לְרֹאשְׁךָ", הוּא יִרְצֶה לַעֲנֹד עֲגִיל פְּנִינָה, לְזֵכֶר סָבְתָא בַּחֲתֻנָּה, אֲבָל הִיא תָּטִיל וֶטוֹ…"

אחרינו

"יוֹם אֶחָד מִישֶׁהוּ יְקַפֵּל אֶת סְדִינֵינוּ
וְיִשְׁלַח אוֹתָם לְנִקּוּי
לְקַרְצֵף מֵהֶם אֶת אַחֲרוֹן גַּרְגְּרֵי הַמֶּלַח,
יִפְתַּח אֶת מִכְתָּבֵינוּ וִימַיֵּן אוֹתָם לְפִי הַתַּאֲרִיךְ
וְלֹא לְפִי תְּכִיפוּת קְרִיאָתָם."

בתנור

מִן הַחֲלוֹם הַזֶּה נוֹתְרָה לִי תְּמוּנָה שְׁקֵטָה וְלוֹהֶטֶת:
הַמָּוֶת בִּדְמוּת כִּכַּר לֶחֶם נֶאֱפֶה לְאִטּוֹ בְּתַנּוּר אֶבֶן.

בְּחַיַּי הָעֵרִים
הָאֲפִיָּה מִתְמַשֶּׁכֶת: קִמְרוֹנוֹת
הַתַּנּוּר פּוֹלְטִים וְסוֹפְגִים כָּרֶחֶם וְהַלֶּחֶם
הוֹלֵךְ וְנִקְרָם בָּאֹדֶם הַחַם

שיר גיא פרל

בבתי הכנסת הנעזבים

״אֲנִי אוֹרֵב לָהֶם בַּעֲזָרַת נָשִׁים. מִתְבּוֹנֵן:
תַּשְׁמִישֵׁי גּוּפָם חֲנֻיּוֹת שֶׁל שֶׁקֶט.
גְּוִילֵי יְרֻשָּׁה עוֹדֶפֶת בְּעוֹרָם.

אַט אַט הֵם נֶאֱסָפִים,
בִּבְגִידוֹת זְמַן קְצוּבוֹת. חַיֵּיהֶם
מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, פַּחַד אֲנָשִׁים.
זִקְנָתָם מִתְמַכֶּרֶת לָרֹךְ.״

שעה גדולה

״מִישֶׁהוּ הִפְרִיד בַּעֲדִינוּת
בֵּין גּוּפֵךְ לְבֵין פִּנְקַס הַשִּׁירִים
שֶׁהָיָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, רְכוּשׁוֹ
הַפְּרָטִי.״

סבתא

נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר
שֶׁהַלָּשׁוֹן חֲשׁוּבָה מֵהַיָּדַיִם.
נִסִּיתִי לוֹמַר
עוּגִיַּת מַדְלֶן.
אַךְ הוּא שֶׁלְּשׁוֹנוֹ
נִמְצֵאת רַק בְּרֹאשׁוֹ
וּזְמַנּוֹ אֵינוֹ אָבוּד
מִתְקַשֶּׁה לִטְעֹם
אֶת עוּגַת הַשְּׁמָרִים שֶׁלָּךְ,
אֶת זִכְרָהּ הַלָּכוּד.
הָיִיתִי יָכוֹל לוֹמַר:
שְׁחוּמָה כַּאֲחוֹתִי, מְתוּקָה וּפְרִיכָה
בַּשִּׁלּוּב הַנָּכוֹן שֶׁל שׁוֹקוֹלָד וּבָצֵק.
אֲבָל אָז תִּטְעֲמוּ אֶת עוּגַת הַשְּׁמָרִים
שֶׁלָּכֶם, וְלֹא אֶת זוֹ שֶׁלָּהּ אֶשְׁתּוֹקֵק.

לפני שמתים חיים

"מה שמטריד במוות זה לא מה שהולך, אלא מה שנשאר. מה שנשאר ממך, בלעדיך. שלם יותר היה המוות ומשאיר אחריו פחות מבוכה מושגית, אילו היה הגוף מתנמס, נשפך ומתאייד ברגע המוות…"

פרגמנט דוד וולך

אלי שש אמות קרקע נבואה

אֵלֵי שֵׁשׁ אַמּוֹת קַרְקַע נָבוֹאָה,
וַתִיתַם שַיַרָתֵינוּ מִנְסוֹע.

אַךְ לָמַדְנוּ לָלֶכֶת,
רַק יָצָאנוּ מִרֶחֶם,
וָנִצְעֲד בְּבִטְחָה אֵלֵי קֶבֶר.

כֹּה מוּקדם עָט הָרֶגַע הַהוּא,
שֶׁבֵּין כֹּל מַכָּרַי, אֲהוּבַי ורְעַי
מִסְפָּרוֹ שֶׁל הַהוּא שֶׁכְּבָר מֵת
עוֹלֶה עַל מִנְיָנוֹ שֶׁל הַחַי.

וּבַחֲלוֹף וּבִּקְשוֹת הַיָּמִים,
כָּל שֶׁנּוֹתָר לִי וְעוֹדֶנִּי עֵר,
לְהַמְתִּין לְהִכָּנֵס לִסְפִירָתוֹ שֶׁל אַחֵר.

שיר משה כץ

חמישה שירים

״שַׁוֵּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּסוֹף יוֹם אַתָּה
לוֹקֵחַ סֵפֶר לְשַׁפֵּר אֶת כַּר שְׁנָתְךָ, אֲבָל
סִימָנִיָּה אוֹרֶבֶת מִסִּפּוּר עָבֶה קָדוּם שֶׁלֹּא הִמְשַׁכְתָּ
עוֹמֶדֶת עַל קָצֶה
כִּלְשׁוֹנִית תִּזְכֹּרֶת.״

שבעה שירים

״הוֹרַי הָיוּ מְנִיעִים וּמְנִידִים אֶת עֲגְלָתִי,
דּוֹחֲפִים בִּשְׁבִילֵי הֶעָפָר וְהַמֶּלֶט
עַד שֶׁאֶתְפַּיֵּס עִם טַלְטֵלוֹתָיו שֶׁל הָעוֹלָם.
אוּלַי מַה שֶׁעָבַד עֲבוּרִי
יַעֲבֹד עֲבוּרֵךְ.״

שלושה שירים

ימי האלמנות

אַתָּה מֵסִיר הֶעָפָר בְּרִפְרוּף אֶצְבָּעוֹת
לָשׁוּב לִפֹּל בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ הָרְחָבוֹת
בְּבֹקֶר אוֹמְרִים מְשֻׁגַּעַת
מְאֹהֶבֶת בַּקֶּבֶר.
עֵינַי זוֹהֶרֶת
מִלֵּיל יָרֵחַ וְטַנְגּוֹ
בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.

חמישה שירים

"בְּקָרוֹב אָבִין שֶׁעַכְשָׁו עוֹד הָיִיתִי קְצָת צְעִירָה.
עוֹד יָכֹלְתִּי לְהָנִיק וְלִכְתֹּב, בּוֹ זְמַנִּית.
עוֹד צָעַדְתִּי בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ מִתּוֹךְ מַטָּרָה,
כְּמוֹ לָלֶכֶת בִּרְחוֹב הַבָּנִים יָקֵל עַל גִּדּוּל הַבָּנוֹת."

על הזיקנה

"בעצם אני ממש לא רוצה לכתוב על זיקנה. לא לכתוב עליה ולא לחשוב עליה ולא להתייחס אליה בשום צורה. אני רוצה לחשוב על החיים כדבר הקיים לנצח. וכי איך אפשר אחרת. היתכן לדמיין את עצמנו לא קיימות כלל?"

שישה שירים

"מַה מֻּפְלָא הוּא טִבְעוֹ
שֶׁל הַזְּמַן
הַחוֹרֵט
קִמְטֵי זִקִּית
בְּעוֹרֵךְ

כָּעֵת
הַנֶּצַח נִבַּט
מֵעֵינַיִךְ
בַּקְּרָב
עַל יָפְיְךָ.״