גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

רשימת המשתתפים #5

בסתו 2009 יצא גליון החוטם החמישי- סוכר, ואיגד 40 יוצרים
ומבחר שירה, פרוזה, תרגום, מסה וסיקור של פסטיבל ארס אלקטרוניקה.
זאת בצד ציור, צילום ומיצב.
קריאה נעימה!

תוכן עניינים מערכת החוטם

לעת עתה

״תְּנִי לַשֶּׁמֶשׁ לְדַבֵּר,
לַגּוּף הַמִּתְעוֹרֵר,
שִכְבִי כְּעֵנָב לַשֵׁכָר,
שִכְבִי עַד סֻכָּר.
שׁוּב תִּשְׁרֵי וְלא קָטְפוּ,
אוּלַי בִּשְׁבָט קָמָה תְרוֹם,
אוּלַי בְּט"וּ.
יוֹם יָבוֹא,
וְתַחַת אֵיזוֹ תְּאֵנָה.״

המקום הרגיש ביותר בנפשי / קטרינה חדד

״הַמָּקוֹם הָרָגִישׁ בְּיוֹתֵר בְּנַפְשִׁי הִיא הַנְּקֻדָּה בָּהּ צוֹמְחוֹת כְּנָפַיִם
דֶּרֶךְ דַּקּוּתָהּ וּפְתִיחוּתָהּ
דֶּרֶךְ קִרְבַת יְשוּתִי לִפְנֵי הָעוֹלָם
הַנְּקֻדָּה הָזוּ הִיא בָּהּ בְּעֵת נְקֻדַּת תֻּרְפָּה״

חוף בת ים

״נָקְטָרִינוֹת אֳדוּמוֹת, לְחָיַיִם, חַתּוּכוֹת,
כְּמוֹ שֶׁסָּבְתָא הָיְתָה נוֹתֶּנֶת, לֶאֱכוֹל
שְׁיהיְה נוֹח עִם
הַחוֹל…״

אבו סומק יצמח מהתמר הקבור

אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה
הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר,
וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים
וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר…

כָּתוּב בְּסֻכָּר

כָּאן
בַּקָּפֶה הַזֶּה
אִם תִּרְאוּ אֶת אָחִי
בִּמְעִיל וַחֲגוֹרָת נֶפֶץ
בְּיוֹם קַיִץ חַם
תַּגִּידוּ לְאִמָּא שֶׁהָיִיתִי

עוֹרֵךְ יָקָר

"רִשְׁמִי לְפָנַיִךְ לְמִּקְרֶה שֶׁלּא תִּהְיֶה לָךְ בְּרֵרָה
בְּתֵל-אָבִיב יֵשׁ עֶרֶב אִינְטִימִי לְהַקְרָאַת שִׁירָה
וּבְוַדַּאי גַּם גִמְגוּמִים וּמְבוּכָה"

שני שירים

״אַפְּךָ הָרוֹמָאִי מִתְעַקֵּל
בִּמְכַשֶּׁפָתִיוֹת לוֹעֶגֶת
אַתָּהּ טוֹבֵל בִּיסְקְוִיט בַּתֵּה
כְּמוֹ קְשִׁישָׁה נִרְגֶּנֶת״

שני שירים

מִישֶׁהוּ מֵאִתָּנוּ מַכְרִיז "מַזְלֵגוֹת", לא "כַּפִּיוֹת".
וַאֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים בְּתוֹאַם.
בֶּטֶן הַאֳנִיָּה שׁוֹקֵעַ.
זֶה הַשֶּׁתֶן
שֶׁל הַחֲתוּלָה
מַטְבִּיעַ אֶת מְרַכֵּז הַכּוֹבֶד
שֶׁל הַמִּטָּה.
בֶּטֶן נִתְפְּסָה בְּדַרְכֵּי שֶׁתֶן.
וְאִלּוּ צִי הַסּוֹחֵר בְּעִסְקֵי אֲוִיר.
אֲנַחְנוּ חוֹתְרִים מַזְלֵגוֹת,
מִתְעַקְּלִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי.
לְאָן נַגִּיעַ?
בְּמָה נִנְעַץ?

לא כך

"שָׁתַלְתִּי יִצְמַח
אָהַבְתִּי אֶשְׂמַח
אַחְ-חְ, לא כָּךְ:
כִּי צָמַח לִי עָקוּם
וְהַאַהֲבָה זֶה קִשְׁקוּשׁ בַּקּוּמְקוּם…"

שני שירים

״כְּבָר לא מַשְׁקִים אֶת הַדֶּשֶׁא,
וְרוּחַ חָרְפִּית קוֹרַעַת
בְּעוֹרְקֵי הָאִילָן עֲטוּף הַפְּרִי,
וּבַמְּזָוֶה שֶׁלִּי,
צִנְצְנוֹת הָרִבָּה,
מַמְתִּינוֹת לַמִּרְקַחַת.״

בַּתַּחְתִּית / בוהדנה מטיאש

"חוֹלוֹת לְרב הָיוּ בְּעֵינַי
הִתְבּוֹנַנְתִּי מְלֵאַת-מְתִיחוּת בַּעֲנִיבָתְךָ
יָשַׁבְתָּ הַרְחֵק וְהִיא
הֻסְתְּרָה לְמֶחֱצָה
בֵּין דַּשֵּׁי הַמִּקְטוֹרֶן
מָבָּט יֶרֶק מֵעוֹיְנוּת רִבּוּעִים עִגּוּלִים
מֵרָחוֹק הַכל נְגַלֶּה כִּכְתָמִים אֲפוֹרִים
הַהוֹלְמִים אֶת צֶבַע פָּנֶיךָ
חָמֵשׁ כַּפִּיוֹת סֻכָּר – בְּכוֹס תֵּה
בְּגָבִיעַ – יַיִן אָדוֹם-כֵּהֶה…"

קוביות סוכר

"אֶת קֻבִּיּוֹת הַסֻּכָּר טָמְנָה סָבָתִי בְּכִיס בִּגְדֵךְ,
אָרְזָה הֵיטֵב בְּשַׂקִּית בַּד חוּמָה וַאֲטוּמָה.
חָכְמַת הַפְּלִיטִים
הַחוֹזִים פֵּרוּרִים שֶׁיִּלָּקְטוּ
כְּשֶׁחַיֵּיהֶם יִגָרְרוּ
בְּחִרְחוּר גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַזְּמַן…"

אני מוחמד סוכר

"בֵּן 61, אָב לְתִשְׁעָה, מֻבְטָל, אֵל-מְרַ'רְאקָה, עַזָה.
בַּיִת עָשׂוּי אַזְבֶּסְט
רוֹעֵד כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ לִפּוֹל עַל הָראשׁ
אַחֲרֵי הַפָּגָז
אֵין חַשְׁמַל אֵין מַיִם
בָּחוּץ שְׂרֵפָה
מְנַסִּים לְכַבּוֹת בְּחוֹל
בּוֹרְחִים…"

שיר יובל פז

וידוי ראשון / פרנק או'קונור

"כל צרותיי החלו כשסבי נפטר וסבתי – אם אבי – באה לחיות עמנו. היחסים בבית אחד מתוחים בזמנים הכי טובים, אך כדי להחמיר את המצב, סבתי היתה כפרייה זקנה אמיתית, ומאוד לא הייתה רגילה לחיים בעיר. היה לה פנים מקומטות שמנות וזקנות, והיא התהלכה ברחבי הבית יחפה, דבר שהרגיז את אימי מאוד. המגפיים גרמו לה להרגיש נכה, אמרה. ארוחת הערב שלה הייתה מורכבת מבקבוק בירה שחורה* וסיר תפוחי אדמה ולעתים מעט דג מלוח. היא הייתה שופכת את תפוחי האדמה על השולחן והייתה אוכלת אותם לאט, בתענוג גדול, משתמשת באצבעותיה במקום מזלג…"

תרגום יואב איתמר

שלושה שירים

"לִטּוּפַי שֶׁעוֹרְרוּ בָּךְ
אֶת הַצַּד הַפִּרְאִי
פָּתְחוּ גַּם עֲבוּרִי
אֶת הַנֶּצַח,
כְּאָדָם שֶׁנָּגַס לְרִאשׁוֹנָה
בַּתַּפּוּחַ, וְכָל הַיּוֹפִי
נְגַלֶּה לְפָנָיו בִּדְמוּת
אִשָּׁה אַחַת, הָיִיתִי
מְנַסֶּה לְגַלּוֹת תַּעֲלוּמָה
בְּפַניךְ, אֶת סוֹדוֹת
גּוּפְךְ הַטּוֹמֵן
הַבְטָחוֹת מְתוּקוֹת,
כָּךְ סָגַדְתִּי לָךְ
לְלא שׂוֹבַע…"

חביתה ושוקו

"העלבון עתיק ומוכר, מרפד כמו שמיכה מבפנים, מחלל הבטן ועד לגרון הוא מרפד, לא נעים וגם נעים. נעמה בת ארבע וחצי והיא כבר מזהה אותו בשמו. גם להפיג תחושה בתחושה היא כבר יודעת. שוקולד, טופי פירות של עלית, ואם אין אז טופי של כרמית עוזרים להפיג את העלבון…"

סיפור דבורה נגבי

דיאדה

"הֶחְדַּרְתְּ רַעַל מָתוֹק אֵל כָּל תָּא בְּגוּפִי
הַמִּשְׁתּוֹקֵק לִשְׁאוֹף אֶת נִיחוֹחַ רַקָּתֵךְ
נְשִׁימָה אַחֵר נְשִׁימָה
מְתִיקוּת אַחֵר מְתִיקוּת
עַד תְּלוּת מֻחְלֶטֶת, כָּעֵת
אֵין לִי סָפֵק שֶׁאֲנִי בְּדֶרֶךְ לְהָפוּךְ מְכוּרָה…"

Prêt- à-Torter

"השגריר ההונגרי מיקולש צ'ודור חשב שה- DOBOS TORTA שלי הוא משהו. כל כך משהו עד שבאורח פלא אירועים קונסולאריים כאלו ואחרים עברו מתל אביב או ירושלים אלינו – לחיפה – למלון "גלי גלים" שעל הכרמל. כן, גם אירוח להקת הריקוד ההונגרית "צ'רדש אורקסטרה אינטרנציונל" שפותחת את שבוע התרבות ההונגרי. וכך בשעה הזאת וביום הזה – אני לא בחופש כפי שתכננתי, אלא יוצקת קרם חמאה לתוך קערה…"

ברית

אֲנִי אוֹחֶזֶת בַּהֶגֶה
וּבְלִּי לִפנוֹת אָחוֹר מוֹשִׁיטָה לָךְ

קֻבִּיַּת שׁוֹקוֹלָד

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַקְּטַנּוֹת מְדַיְּקוֹת
לַקַחַת מִמֶּנִּי

כְּשֶׁנַּגִּיעַ וַאֲחַבֵּק אוֹתָךְ בִּזְרוֹעוֹתַי
אֶשְׁאַף מְלוֹא הָרֵאוֹת
אֶת הֶבֶל פִּיךְ הַמָּתוֹק

שלושה שירים

״וְלא שֶׁאַתָּה אַרְיֵה
וַאֲנִי שִׁמְשׁוֹן
וְלא אַתָּה שִׁמְשׁוֹן אֲנִי דְּלִילָה,
אִם יֵשׁ עוֹד דְּבָשׁ בֵּינֵינוּ״

Fishing

צְרוּבַת שֶׁמֶשׁ
זוֹ אֲנִי שֶׁמְּמַצְמֶצֶת רִאשׁוֹנָה
יְכוֹלָה הָיִיתִי לִהְיוֹת דַייגֶת
וְלוּ מְטַפוֹרִית
לְהַשְׁלִיך חַכָּה
לְהַשְׁלִים עִם הַהַמְתָּנָה
חֲגוֹרַת פִיתְיוֹנוֹת לְמוֹתְנַי
וְגַם כְּשֶׁלא עוֹלֶה דָּבָר
לִשְׂבּוֹעַ בְּעֲמִידָה
מוּל הָאוֹפֶק

פלמינגו

מַהוּ טָעַם קַרְסוּלֵךְ?
כְּשֶׁאַתְּ חוֹצָה,
פְלַמִינְגוֹ רָעֵב
אֶת יְמוֹת הַמֶּלַח הַגְּדוֹלוֹת
וְרוּדָה כְּתִינוֹק,
נִצֶּבֶת עַל רֶגֶל אַחַת,
שוֹלָה סַרְטָנִים בִמְקוֹרֵךְ הֶעָמוֹק,
הַמָּתוֹק.
אֲבָל הָאוֹפֶק
נִמְתַּח בְּנַעַל עָקֵב,
אַתְּ רָעָה וְטוֹבָה
וּמְלוּחָה עַד כְּאֵב.

שלושה שירים

"זֶהוּ הָאוֹר אֲשֶׁר מְאַפְשֵׁר
מִדָּת פֵּרוּט גְּבוֹהָה
שֶׁל הַגּוּף וְהַמָּקוֹם.
לְגַבֵּי פִּרְטֵי הַלָּשׁוֹן, לְעֻמָּת זאת,
נְחַכֶּה וְנִרְאֶה. הָאֵין אֲנִי אֲסִירַת תּוֹדָה?"