גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

רשימת המשתתפים #2

בחורף 2008 ראה אור גליון החוטם השני, סלון, ואיגד 30 יוצרים ומבחר שיחות סלון, שירה, פרוזה, תרגום ומסה, לצד צילום, ציור, קולאג׳ דיגטלי, קומיקס ווידאו.
קריאה נעימה!

תוכן עניינים מערכת החוטם

סלון

״לכל סלון מאור, מקום, אדם במרכזו. לכל מרכז שוליים וקירות. לכל טרקלין אורחים על קירותיו – גש ובדוק מי תולה את מי. מה נשתה? תה, קפה. מה נקרא? מי יעמוד ליד הספרייה? קח ספר, שכב על הספה, ספר על עצמך. פקח עין אחת, האורחים באים. כאן גרטורד שטיין מכנסת אמנים, שם פיטר גרינווי מאכיל אתכם תפוחים…״

בעקבות גארי סניידר

״בְּמַאי הַזֶּה לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים
פָּסַעְנוּ תַּחַת פְּרִיחוֹת הַדֻּבְדְּבָן
בַּלַּיְלָה בַּמַּטָּע בְּאוֹרֶגוֹן.
כָּל מַה שֶׁרָצִיתִי אָז
נִשְׁכָּח כָּעֵת, מִלְּבַדֵּךְ.
כָּאן בַּלַּיְלָה
בְּגַנָּה שֶׁל הַבִּירָה הָעַתִּיקָה
אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הָרוּחַ הַנִּרְעֶדֶת שֶׁל יוּגאוּ
אֲנִי זוֹכֵר אֶת גּוּפֵךְ הַקָּרִיר
עֵירוֹם תַּחַת שִׂמְלַת קַיִץ מִכֻּתְנָה.״

שלושה שירים

״זֶה כָּתוּב בַּקָּפֶה
תַּמּוּת צָעִיר, תַּמּוּת יָפֶה
גּוּפָתְךָ תַּבְרִיק מִשֶּׁנְהָב,
פִּילִים לְבָנִים
אָז יִשְּׂאוּ בַּחִטִּים
אֶת גּוּפְךָ הַנֻּקְשֶׁה
כְּמוֹ נָסִיךְ בּוּרְמֶזִי
עָרוּם, שְׁרִירִי, עַתִּיק וְיָפֶה
זֶה כָּתוּב בַּקָּפֶה, זֶה כָּתוּב בַּקָּפֶה.״

שני שירים

"בִּתִּי בַּת הָאַרְבָּע בּוֹגֶרֶת גַּן בָּראשׁ
הִיא כּוֹתֶבֶת אֶת שְׁמָהּ וּמְצַיֶרֶת אִישׁ עִם יָדַיִם וְראשׁ.
הִיא יוֹדַעַת לִסְפּוֹר עַד 10, יֵשׁ לָהּ חֲבֵרִים.
לִפְעָמִים הַמְכַשְּׁפוֹת וְהַשֵּׁדִים שֶׁבִּסְפָרֶיהָ
מֻזְמָנִים אֶצְלֵנוּ לַסָּלוֹן,
אָז אֲנִי מַעֲלָה אֶת מִנּוּן הַכַּדּוּרִים
מְקַלַּחַת אוֹתָהּ בְּמַיִם חַמִמִים,
וּמַשְׁכִּיבָה לִישׁוֹן.
בִּתִּי בַּת הָאַרְבָּע בּוֹגֶרֶת גַּן
אֲסַפֵּר לַשָּׁכֵן, אֲסַפֵּר לַגַּנָּן.״

שירי תה לחנה

״יֵשׁ לָנוּ שְׁכֵנָה בְּשֵׁם חַנָּה.
אֵין לָנוּ תֵּה.
יֵשׁ לָנוּ סֻכָּר, קוּמְקוּם, סְפָלִים (לָא נְקִיִּים),
יֵשׁ לָנוּ מִיץ פֵּרוֹת טְרוֹפִּיִּים וְסַלְמוֹן מְעֻשָּׁן.
אֵין לָנוּ תֵּה.
בִּקַּשְׁנוּ תֵּה מִחַנָּה.
שָׁמַעְנוּ אוֹתָהּ יוֹרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת..״

חירות המכתב

"חליפת מכתבים כגון זו שמנהלים אנחנו היא כידוע לך דבר יקר ערך עד מאוד, אבל היא גם מחייבת ריסון וזהירות. הזהירות הזאת אינה אוסרת על עיסוק בשאלות קשות. אבל יש לעסוק בהן רק באופן האישי ביותר. כל עוד כך קרה שמורים הקטעים הנוגעים בדבר – ובכך אתה יכול להיות בטוח – ב"תרשומת הפנימית" שלי. אבל מצד שני יש לי לעתים הרושם שאתה מתייחס לשאלות לא בתור השאלות האישיות ביותר שהן היו ונותרו, אלא יותר כקטעים מתוך מחלוקת." (מכתבו של ואלטר בנימין לגרשם שלום, 28 באפריל, 1934).

אורחים

"כעת מבטם נח על חדר האורחים. האם ימצא חן בעיניהם? את הפילודנדרון שבפינה הם בטח שונאים, הירוק שלו כהה מדי, העלים גדולים ושתלטניים, האצבעות שהוא שולח ארוכות וקטומות. ומה עם הספה, אמא חושבת שבושה לארח ככה עם שולחן כזה מיושן…"

סיפור דבורה נגבי

שירה

״מִבְּחִינָתִי הַקַּיִץ עָבַר,
רוּחַ מְגַלְגֶּלֶת בַּקְבּוּקִים
וְשַׂקִּיּוֹת מֵהַסָּלוֹן אֵלַי וּבַחֲזָרָה.
מָאַסְתִּי בַּיָּם
בָּאוֹפַנַּיִם
יֵשׁ מַחְשָׁבָה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל לִגְדוֹל בְּתוֹכִי
וְאֶת הָאֲרוּחוֹת אָכִין גַּם בִּשְׁבִילוֹ…״

ערב ספרותי

"טוב, אשתו גם היא היתה אשת חיל, תקתקה לו את כל הספרים שלו בכתיבה תמה, תדעו – לוחשת – שהוא בגד בה די הרבה, היה לו מהצד, על ימין ועל שמאל, זה ידוע, זה נחוץ, זה מקובל, זה כמו נשיאי ארצות הברית, הם צריכים לשחרר לחץ, היתה לו גננת בתל אביב, כתבו שהיא היתה ציירת ברמת גן אבל זאת טעות, לי ידוע שבאמת היא היתה גננת מציירת מתל אביב, אבל זה רכילות ספרותית, זה לא ברמה…"

שיחת סלון

״מצחיק לחשוב שעד סוף המאה ה- 17 סלונים ספרותיים היו מתקיימים לעיתים סביב מיטתה של המארחת. מאוחר יותר נדדו המפגשים לסלון כחדר אירוח ותרבות כפי שהם מוכרים לנו.״

רב תחומי גלעד מאירי

ג'וזפין קוקט

"היא הייתה שרה ללוש אבל קראה לעצמה ג'וזפין קוֹקט. אמרו עליה שהייתה זונה אמרו עליה שהייתה מופקרת, אבל היא הייתה ספרית, וקראה לעצמה יועצת יופי. חלמה על פריז אבל פתחה סלון יופי ברחוב ז'ול פרי, באחד מפרבריה העלובים של מארסיי…"

על הסופר והמוסיקאי

״למוסיקאי יש חתול, ולסופר יש כלב. אם יש לסופר חתול במקרה, הוא פונה אליו כאל כלב. ״

פרוזה נרי ודלר

מחזור למסע

״אוֹ הִנֵּה תַּסְרִיט חֲלוּפִי:
סוֹמֵק הַנְּעוּרִים,
לִגְיוֹן הַתְּשׁוּקָה,
"הַזַּרְנוּק הַמַּקְרֵן"
לוֹקֵחַ אוֹתִי
בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַמָּשׁ
מִסָּבִיב לָעוֹלָם…״

שיחת סלון

״סלון ספרותי הוא קומזיץ שבו לשירה יש להבה קולקטיבית. ובכל זאת אני רוצה להיות מאפיה של איש אחד.״

רב תחומי רוני סומק