ברוכים הבאים
למגזין החוטם החדש

הגליון החורפי מוקדש לנושא נשים, ומאגד 34 יוצרות ויוצרים. בגליון מבחר שירה וספרות עכשווית, לצד עבודות אמנות, ויצירות מוזיקליות העוסקות בנשיות ויצירה נשית.
על השער מסתובבת הזאבה של האמנית מורן קליגר.
זהו הגיליון הראשון שמבחר מיצירותיו מתורגמות ומוצגות באנגלית במגזין החדש: Hotem Magazine.
מומלץ להיכנס לארכיון היפה ולהנות מהגליונות הקודמים.
קריאה נעימה!

בכפית

״הוּא לִטֵּף אֶת עוֹרִי בְּכַפִּית,
וְכִסָּה אֶת עֵינַי
אֲנִי סִיַּמְתִּי לְסַפֵּר אֶת סִפּוּר חַיַּי.
עַכְשָׁו תּוֹרוֹ.״

מאתיים לחם

״אַתְּ בְּיָדָיו, בַּגָּרוֹן וּבַשֶּׁכֶם
תָּמִיד תִּהְיִי מֵאָה צִמּוּקִים
וּמָאתַיִם לֶחֶם.״

קראתי אלה

״וְהָיִינוּ אֲחַדוֹת
אֲבָל בָּאתִי אֶל סִפְרֵךְ
בְּרַבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנָּשִׁים בָּאוֹת,
בְּמַעְגָּלִים זוֹ לָזוֹ סְמוּכוֹת וּפְצוּעוֹת.״

שיר אהבה לאקרובטית
מקרקס מדראנו

"הָיִיתִי חָזָק בַּחֲלוֹמוֹת, וּבַבְּקָרִים שֶׁבָּאתִי
לְאֹהֶל הַקִּרְקָס רָאִיתִי אֶת אָחִיהָ מַבְרִישׁ
רַעֲמַת סוּס, אֶת אִמָּהּ קוֹרֵאת מָגָזִין…"

אחותי כלה והגן נעול

סבתא היא מה שמכונה "אישה ססגונית". הרבה פריטים מסייעים לה, לססגוניותה: שָלים שחורים המונחים על גופה כגלימות מכושפות, מניפות ענקיות בעלות שולי תחרה, הלק המבריק שנמרח על ציפורניה הארוכות המחודדות, טבעת גדולה מברזל, הענודה לקמיצה שלה, שרשרת פנינים מ"הים של קזבלה" המבליטה את ברק עיניה — ברק של ראיית הנולד.

הפצע האדיפלי

הָעֶרֶב מַתְחִיל לָרֶדֶת
וְעֵינֶיךָ בְּהִירוֹת פָּחוֹת.
מַכְאִיב לְהִסְתַּכֵּל לַכְּמִיהָה בָּעֵינַיִם
וְאִם לֹא יִכְאַב אֵיךְ נְרַפֵּא אֶת
הַפֶּצַע הָאֶדִיפָּלִי.

אָמַרְתִּי פֶּצַע, שָׁמַעְתִּי פֶּרַח.

כל סיר

וְלֹא אֶהְיֶה לְבַד בַּחַגִּים יוֹתֵר,
לֹא אֶקְנֶה – וְאֶמְכֹּר אַהֲבָה,
כָּל סִיר יִהְיֶה קֹדֶשׁ,
וְתֵל אָבִיב תִּהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם.
אֶשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת מַיִם חַיִּים
וְלֹא לִבְכּוֹת כְּשֶׁנּוֹגְעִים בִּי.
כָּל סִיר יִהְיֶה קֹדֶשׁ
וַאֲנִי אֶהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם.

חוט שנפרם ממגבת

״והוא הביט בעיניה
וראה את ההשתקפות הכפולה
הזעירה של עצמו ואמר,
אני לא מבין למה חייבים להגדיר כל דבר.״

אלון וסמדר

״לפתע השתוקק לקום לעברה ולנשק אותה.
רגעים כאלו לא צריך להסביר.״

הילד השלישי

״ אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.״

שני שירים

״בַּתַּחְתִּית מִבְּרוּקְלִין לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
הַבָּחוּר מִמּוּלִי מוֹצִיא מֵהַמִּכְנָסַיִם
הַמַּבָּט שֶׁלִּי הָיָה פּוֹרְנוֹגְרָפִי
אִם לֹא הָיְתָה בּוֹ הִזְדַּהוּת.״

אהבת הנקרא

״מִי שֶׁיַּאֲזִין הֵיטֵב בֵּינֵינוּ
יְגַלֶּה פּוֹאֶמָה עַל
הַיָּד הַמְּהֻסֶּסֶת,
מִתְעַקֶּלֶת לְחִבּוּק
דַּק עַד כְּדֵי שְׁבִירוּת…״

בחורה חריפה כמוך
עוד לא נולדה

״כּבָר מִזְּמַן אַתְּ אִשָּׁה בְּעֶצֶם,
אֲבָל אַתְּ לֹא מַסְכִּימָה שֶׁיִּקְרְאוּ לָךְ כָּכָה.
אִשָּׁה זֶה לִזְקֵנוֹת.
זְקֵנָה זֶה לְמֵתוֹת.
מֵתָה זֶה לִסְפָרִים.
אַתְּ שׂוֹנֵאת אֶת הַסְּפָרִים שׂוֹנֵאת סִפּוּר אַהֲבָה.״

העיר השתנתה

"הָעִיר הִשְׁתַּנְּתָה, הֶהָרִים הָפְכוּ לַיָּם, אִוְשַׁת הַמִּלְחָמָה הַקְּרִירָה הוּמְרָה בַּאֲוִיר דָּלוּחַ וְחַם שֶׁל מִין וְצוֹאַת כְּלָבִים, הַבַּיִת הָרָחָב הָפַךְ לְמַפְתְּחוֹת שֶׁהָעָבְרוּ מִיָּד לְיָד וַחֲדָרִים מֻשְׁאָלִים, סְדִינִים שֶׁאָסוּר לְהַכְתִּים, וּבְכָל זֹאת אָכַלְתִּי רִמּוֹנִים בַּמִּטָּה. כָּל הַקַּיִץ נֶעֶרְמוּ גּוּפוֹת בְּעֵינֵי רוּחִי וְעַתָּה הֵן מִתְפּוֹרְרוֹת עִם לֵילוֹת נְטוּלֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁנִּפְתָּחִים כְּקֶרַע זְמַן שֶׁנִּסְגַּר בִּטְפָרִים גַּסִּים. לֹא רָצִיתִי לִכְתֹּב שִׁירָה, עֲדַיִן מְסָרֶבֶת, אֲבָל אֵיךְ מְתַרְגְּמִים אֶת הַפַּחַד?"

מגע עם סוכן זר

אַי רָחָב, רָחָב
יְרִיחוֹ תְּחִלָּה שֶׁלִי
אֵיךְ לֹא הִסְִּכִּימוּ
כֹּל הַמּוֹרִים בְּבֵית הַסֵפֶר.
לֹא מוֹכֶרֶת מָזוֹן:
יַלְדָּה פְּשׁוּטָה. תּוֹפֶרֶת.
כָּךְ שָׁזַרְת אֵלַי חֲבָלִים בְּחוּטֵי שָׁנִי.
וְהֲחוֹמוֹת בֵּינֵינוּ בַּיִת רִאשׁוֹן.

חמישה שירים

"יֵּשׁ בָּאֲוִיר תְּחוּשַׁת יְכֹלֶת וִיכֹלֶת תְּחוּשָׁה:
מַיִם יְכַסּוּ אוֹתִי מִכָּל הָאֵיבָרִים;
שִׂפְתֵי אִשָּׁה בְּשִׂפְתֵי אִשָּׁה."

שני שירים

״זֶה נָכוֹן מָאמָא, אֲנִי חוֹלֶה בְּמַחֲלָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ נֶפֶשׁ
וְדָבָר כָּזֶה לֹא יוֹפִיעַ בַּזַּ'רְגּוֹן הָרְפוּאִי
אֶלָּא בְּרוּחָם שֶׁל אָמָּנִים וְנָשִׁים שֶׁיָּדְעוּ
אֶת הוֹרָאוֹת הַהַרְכָּבָה שֶׁל הָעוֹלָם…״

הצייד

״פתאום מישהו החזיר לתמונה את הקול בבת אחת.
האישה שישבה לצידה התמוטטה״

ארבעה שירים

"קֻפְסַת הַשִּׁמּוּרִים הַחֲתוּמָה שֶׁל הַזִּכָּרוֹן
נִפְרֶצֶת פִּתְאֹם
זֶה הָרֵיחַ שֶׁל אִמָּא
כְּאִלּוּ לֹא הֶחֱלִיפָה אֶת כָּתְנוֹת נַפְשָׁהּ
כְּבָר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה"

שהכל נהיה בדברו

בִּדְחִיפוּת שֶׁל שְׁעַת חֵרוּם
אֵיבָרְךָ הָאַמִּיץ הַנֶּחְרָד
מַכְרִיז כָּל הַדְּבָרִים הֵם אֶחָד .
שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ.

ראומה

״רַק פַּעַם אַחַת לִהְיוֹת רְאוּמָה
רַק פַּעַם
כְּשֶׁהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בָּרֵיחָן
וְרוֹאָה אֶת אֱלֹקִים
וּמְדַבֶּרֶת אֵלָיו תֵּימָנִית עַתִּיקָה…״

שני שירים

הַשַּׂק מָלֵא כֵּלִים שֶׁאָגַרְתִּי מֵאָז בִּטְנִי הִתְרוֹקְנָה:
גְּבִיעִים, כַּדִּים, קְעָרוֹת –
כָּל חֵפֶץ שֶׁמַּיִם נֶאֱצָרִים בְּקִרְבּוֹ.
שָׁנִים הִמְתַּנְתִּי לְהַעֲבִירָם אֶל בִּתִּי
כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶעֱבִירוּ אֲבוֹת חִצִּים וּקְשָׁתוֹת לִבְנֵיהֶם.

בייביסטר

כֻּלָּם הָלְכוּ לַטֶּקֶס,
וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ לְדַבֵּר עַל פֵיוֹת.
מֵהַחַלּוֹן שָׁמַעְתְּ עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְשָׁאַלְתְּ,
לֹא הֵבַנְתִּי וְלֹא רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ,
רַק הִבְטַחְתִּי שֶׁתּוֹךְ כַּמָּה שָׁנִים
תֵּדְעִי אֶת הַכֹּל בְּעַל פֶּה.

אשה אחת

״היה זה יום טעון ברגש חסר מעצורים.
היום בו סנדרה פלו הבינה שהחיים
הפסיקו להתנהל לבד ועליה
לקחת אותם בידיים.
מונחת הייתה ככלי ריק מלא בושה…״

נחמד לפגוש אותך

נֶחְמָד לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ,
בַּפַּרְבָּרִים,
בְּגִרְסָה מְרֻכֶּכֶת, מְמֻזְעֶרֶת,
שֶׁל חַיֵּינוּ הַפְּרוֹזָאִיִּים.

מחזור שירים

״הִיא מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרַי
וַאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת בָּהּ.
מִצְמוּצֵי הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם
הֵם סִכּוֹת לִכְדֵי שְׂרִיטוֹת עַל הָעוֹר.
אַתְּ חַיֶּבֶת לֶאֱהֹב אוֹתָהּ
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי בְּלַיְלָה
כָּכָה, עִם כָּל הַפְּגָמִים
אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ
וְאֵינִי מְסֻגֶּלֶת.״