גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

פתח דבר

"סתיו עכשיו. זמן להניח לשירה, לאמנות, לספרות – לפרוע בנו. והרי מחבואים ומקומות מסתור תמיד יהיו ביסוד היצירה: סוד, לברוח ממנו ואליו. בגיליון החוטם החדש, 15 במספר, מסתתרים 20 יוצרות ויוצרים, שרק מחכים שתהפכו בהם…"
קריאה נעימה!

שני שירים

״עַכְשָׁו עָלַי לָצֵאת בְּמוֹ בִּכְיִי, בְּמוֹ יָדַי,
עַכְשָׁו עָלַי לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָאֲפֵלָה,
אַחֲרֵי הַחֹשֶׁךְ, בְּתוֹכוֹ, לָדַעַת:
שׁוּב כִּזֵב. הָאֲפֵלָה אֵינֶנָּהּ רֹעַ.
הִיא הַפַּחַד מִפָּנָיו,
מִפְּנֵי הַשַּׁחַר, מִפְּנֵי קְרִיאַת הַגֶּבֶר.״

לאחר החגים  

״הַשָּׁמַיִם שׁוּב אוֹתָם שָׁמַיִם
מִבְּחִינָה זוֹ חָזַרְתְּ
וְחָזַרְתִּי
נָכוֹן שֶׁיָּם לִטֵּף אֵי שָׁם אֶת יְכָלְתִּי הָאַחֶרֶת לִנְשֹׁם 
אֲבָל כָּאן
אִתָּךְ
אֲנִי שׁוּב
מְדַיֶּקֶת אֲנָחוֹת״ 

שני שירים

״בִּכְדֵי לִחְיוֹת
עָלֶיךָ לִצְעֹד אֶל הַשָּׂדוֹת הַפְּתוּחִים
מֵעַל עֵמֶק עֵדֶן
עָלֶיךָ לִקְצֹר תּוֹדַעְתְּךָ  
בְּאַחַת.״

הושיעה את עמך

”יש אלוקים במקום הזה. אני יכול להרגיש אותו. הוא כאן בין הסלעים, בין הענפים של השיטה והשיזף, בין שפני הסלע, ברגליים המהירות של היעלים שאולי נפגוש עוד מעט, ובנמרים שהיו ואינם. הוא בלב של החובש ובלב שלי והוא רואה ויודע הכול.“

ילד על העץ

״זה מה שאני זוכרת: גירל או גריל. הצעקה של הילד שישב בתוך העץ. צינה קרה. עור רטוב. רעש של כל הציפורים בעולם עפות ממני. רעידות ברגלים. עצים מכסים את השמש. אפלה קרירה. חצר הפתוחה. אימה. זה מה שאני זוכרת.״

אני אומר לכם שאני מת!

״אני כבר לא מאמין לאף מילה. אני יודע שהסיפור נגמר. ואם כך, מה אני קורא. מה אני עוד עושה פה. … הסיפור נגמר מזמן, אבל מותו הולך וקורא לי: אתה לא רואה שאני מת? אני רואה. אני רואה. הסיפור נגמר מזמן, אבל מותו לא ייגמר לעולם. אני רואה. אני קורא. לאורך כל מותו של הסיפור אני רואה. אני המראה המוגשת לשפתיו הזזות של הסיפור המת, ושום דבר אינו בא, שום הבל פה להעכיר את צלילותי השימושית. אני רואה.״

פרגמנטים מתוך מסה על אדגר אלן פו עודד וולקשטיין

זֹאת הַפַּעַם

״סִירוֹת הַלַּיְלָה קוֹרְאוֹת בִּשְׁמֵנוּ בְּרַמְקוֹלִים גְּדוֹלִים
שׁוֹלְחוֹת זַרְקוֹר מְסַמֵּא
אֶל מַחְבּוֹאֵנוּ בַּגָּן.״

הליום: מחזור שירים

״הָאֶבוֹלוּצְיָה כְּמוֹ אָבָק
מִתַּחַת לַסַּפּוֹת,
מַמְשִׁיכָה לְהֵעָרֵם.״

מחזור שירים נדיה עדינה רוז

באנציקלופדיה של כל העמים

”הרכבת ניפצה את לוחות העץ בין החלקים של הארון וקרעה את הבגדים שבדרכה. הגנדי ניפנף עם המקל שלו והיא צפרה טווווו ארוך ועצרה. הסתכלתי בדאגה על הבגדים שנקרעו והגנדי אמר לי לא לדאוג ושאחרינו לא יישאר כלום, גם לא ההרס.“

סיפור סלין אסייג

ארבעה שירים

״הַכֹּל נָמַס
וְנִטְרַף לְּבַד מֵעֵינֶיךָ
שְׁנֵי אִיִּים כֵּהִים לִשְׂחוֹת אֲלֵיהֶם
שְׂמִיכָה שְׁחֹרָה לְהִתְכַּסּוֹת.״

שלושה שירים

״קוּם מִכִּסַּאֲךָ, עֲמֹד כַּנֶּאֱשָׁם מוּלְךָ
וְלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַרְאֶךָ
בֵּין הָרְחוֹבוֹת בָּהֶם עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ
אַל תִּירָא
הֲרֵי מָלְאָה כָּל הָאֶרֶץ מִשְׁפָּט
מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם
לְךָ, לַנֶּאֱשָׁם וְלָאַנָּס
מִשְׁפָּט אֶחָד עַל מַרְאֶה גּוּפְךָ״

לוויתן

"מוּל הַדֶּלֶת
עוֹמֵד וּמֵחַכָּה
עֲצִיץ מֵת."