גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

מעברים – מעבר לעיר אחרת

עיר אחרת. לכמה ימים, כמה שנים, חיים שלמים. עיר אחרת. בתי מלון, דירת סוכנות, מבני סעד. לעמוד מול דלת זרה עם לוחית זהב מודפסת ולחכות שתפתח. עיר אחרת. מזוודה אחת או שתיים. לקוות שארזת את החשוב ביותר. לגלות שטעית. או להניח בארגזים ספרים, בגדים, כלי מטבח, רהיטים, חיים… ולפתוח אותם יומיים אחרי בחדרים לבנים, ריקים. עיר אחרת: שמיים אחרים, אנשים אחרים, שפות זרות. והכל נראה אפשרי; הכל נראה בלתי אפשרי.עיר אחרת ללמוד בה את גבולות הגוף, גבולות הנפש, גבולות הזיכרון; את כובד המילה געגוע.

בגיליון החוטם החדש משתתפים עשרים יוצרות ויוצרים, המציעים נקודות מבט שונות דרך שירה, ספרות ואמנות חזותית.

פתח דבר מערכת החוטם

שירים

״בָּתִּים שֶׁהָיוּ שֶׁלִּי נִנְעֲלוּ מִפָּנַי
לְעוֹלָם. מֵעַכְשָׁיו, הֵיכָן שֶׁלֹּא אֶהְיֶה אֲנִי
בַּחוּץ. צִנְצֶנוֹת רִיבָּה יַזְכִּירוּ לִי
אוֹשֶׁר אַחֵר וּתְרִיסִים מוּגַפִים
יֵעוֹרֵרוּ בִּי
בֶּהָלוֹת. יֵשׁ מִפְּתָנִים שֶׁמּוּטָב
שֶׁלֹּא אֶתְקָרֵב אֲלֵיהֶם.
אֲנִי עַכְשָׁיו מֵאֵלֶּה שֶׁרֵיחַ חוֹלֵף עָשׂוּי
לְהַעֲבִיר אוֹתָם עַל דַּעְתָם.״

שָׁם

״אֵינִי מַאֲמִינָה עוֹד לַשָּׁרָב הַזֶּה
מִתַּחַת לְכָזָב חֶשְׁוָן הַצְּהַבְהַב,
בְּדוּתוֹת הַחֹם וְהָאָבָק 
טְמוּנַה אֱמֶת גְּשׁוּמָה״

בַּמַּיִם

״זה בכלל היה ערב יום הכיפורים, והיו לי מחשבות, כן, היו לי מחשבות על לצום, למה לא, גם ככה אני אוכלת יותר מידי, קצת להתנקות מכל מה שהיה השנה, קצת עוונות, קצת סליחות״

קטע מתוך נובלה גרפית תהילה חכימי + לירון כהן

קוני איילנד

"ה-N מגיעה לקוני-איילנד" הוא יורה.
"אף פעם לא הייתי בקוני-איילנד"
"את צוחקת"
"למה?"
"איך אפשר להגיע לניו-יורק בלי ללכת לקוני איילנד?
כשהיינו צעירים, זה היה המקום"
"אז בוא ניסע לשם"
"לשם?"
"כן"
"אה, פוֹרְגֶט אִיט“

הנסיעה

״את נוסעת אל העיר. כבר נסעת לערים בעבר. תמיד ארזת רק את מה שמותר – הגוף, ארוז בתוך עורו, מחברת, שני עטים, סדין וציפית, סבון ושמפו. ספר שירה. עכשיו הגוף הזה הוא מזוודה.״

יומן מסע ענת לוין
וידאו לליב סיון

מחזור שִׁיר הֲגִירָה

״זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּיִת
שֶׁבּוֹ הַתִּקְרָה מֻנַּחַת הֵיטֵב עַל הַקִּירוֹת
וְהָרִצְפָּה נָחָה בֵּינֵיהֶם, נְקִיָּה מֵחוֹל
מִבְּלִי לָנוּעַ תַּחַת רַגְלַיִךְ״

מחזור שירים ריטה קוגן

גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה

״לְהוֹצִיא שְׁלוֹשָׁה תּוּתִים פְּגוּמִים
מִתּוֹךְ קֻפְסָה מֻשְׁלֶּמֶת.
לְיַחֵס דְּבָרִים לַגִּיל, לְאִי כָבוֹד
אוֹ לְשֶׁפַע מַאֲמָרִים בָּעִתּוֹנִים,
לִשְׁכֹּחַ מִתִּקְוַת הַנְּתִינָה.
לִמְצֹא חוּט מַאֲרִיךְ.
לָלֶכֶת רְחוֹב בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ.״

אטלנטיס

״פָּנִים שְׁטוּפוֹת אוֹר כְּחַלְחַל מִמָּסָךְ, יַלְדָּה עַל אוֹפָנַיִם קוֹרֵאת בִּבְכִי לְאֵם לֹא-מְחַכָּה, עוֹד שְׁתֵּי יְלָדוֹת, הַקְּטַנָּה רְכוּבָה עַל מֹתֶן אֲחוֹתָהּ –״

שיר טל ניצן

*

״יָכֹלְתִּי לְצַיֵּת לַחָכְמָה הָעַתִּיקָה
שֶׁאָמְרָה שֶׁאֶחֱזֹר
לֹא הָיִיתִי מֻכְרָחָה לַעֲזֹב שׁוּב,
יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת
עַד יִזְדֵעֶר זָעַם וְיאוּתְחַל הַנִּמּוּק
יֵשׁ לִי בְּרֵרָה אֲפִלּוּ עַתָּה…"

סגרתי את הדלת של העיר

״הָעִיר הַזֹּאת גְּדוֹלָה, צַלְּחוֹתֶיהָ לַוְיָן וּדְוָדֶיהָ שֶׁמֶשׁ.
הַסַּפָּה עוֹר, הֶעָצִיץ נוֹבֵל וַאֲנִי שְׁתוּלָה פֹּה
לְפִי הוֹרָאוֹת הַבִּמּוּי.״